בראשית- סדר הבריאה: עיבוד של גליונות נחמה להוראת הנושא
 

חזרה3

מתוך גיליון תשי"ד

סדר הבריאה

במקום הקדמה:

נחמה פותחת את דיוניה בפרשת בראשית בכלל ובסדר הבריאה בפרט בהבאת מדרש מן "הזוהר הקדוש" וזה לשונו:

רבי יהודה אמר למה הזכיר הקב"ה בריאת שמים וארץ תחילה?

והלא המלאכים נבראו תחילה, וכסא הכבוד, אלא כדי שלא יהרהר אדם בדברים הסתומים מהעין, ואשר לא גלה בראש.

רבי אומר כדי להראות לאדם שאינו בעל חכמה, ואינו ראוי לגלות לו סתרי תורה, דאמר רבי יצחק אין מגלין סתרי תורה, אלא לאדם חכם, קורא ושונה, ותלמודו מתקיים בידו, והוא ירא שמים, ובקי בכל דבר, ואדם שאינו בענין זה, וישאל על הסתרים והנעלמים שלמעלה, אמור לו, מה אתה שואל, שא נא עיניך וראה, כי בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. תדע לך שלא גילתה התורה יותר, ואם תאמר שאין סתרים בתורה, תדע לך כי על כל דבר ודבר, יש תלי תלים של סודות והלכות ופירושים, שנאמר (שיר השירים ה, יא) "קוצותיו תלתלים", על כל קוץ וקוץ תלי תלים.

א. מהי שאלתו של רבי יהודה?

ב. מהי התשובה הראשונה שרבי יהודה מציע?

ג. רבי הולך בעקבות רבי יצחק ומציע הצעה שונה. מהי ההצעה?

ד. רבי יצחק מבחין בין האדם הפשוט (אנחנו) לבין אנשים חכמים ומחוננים. מה מציע רבי יצחק לאנשים פשוטים במקום לעסוק בשאלות ברומו של עולם? איזה יחס לבריאה מבקש רבי יצחק לטפח אצל האדם הפשוט?

ה. מהו הרעיון הנוסף שאיתו חותם בעל המדרש את הסוגיה הנדונה?

לסיכום, נחמה פותחת עם דברי חכמים הדוחים את העיסוק בשאלות קוסמולוגיות, שאלות ברומו של העולם הנוגעות למה שאין העין רואה. נחמה מצהירה שהתייחסותנו לבריאה חייבת להיות עמדה מציאותית-רגשית, יחס של התפעלות, בבחינת "שא נא עיניך וראה" את עצם הבריאה. הדברים שמעבר לראייה שלנו, הם גם מעבר לתפיסה שלנו, והם ראויים להעמקה בידי אנשים יוצאי דופן, אנשים שהם גם חכמים וגם יראי שמים.

יש כאן דרישה או הצעה להמיר את הגישה הפילוסופית בגישה הפרגמאטית-דתית.

הגישה הזו הולמת את תפיסתה של נחמה את הבריאה, ובעקבות כך היא מפנה את תשומת לבנו ליחידה הראשונה במזמור ק"ד בתהילים, מזמור הלל.

יחידה א'

עיון משווה בין בראשית פרק א' לבין מזמור ק"ד בספר תהילים.

לאחר עיון בבראשית א' יש לרשום את סדר הנבראים לפי הכתוב בפרק.

לאחר עיון בתהילים ק"ד יש לרשום את סדר הנבראים לפי הכתוב במזמור.

א. מה משותף לשני התיאורים?

ב. במה שונים שני התיאורים?

ג. מהי הנימה של המשורר במזמור ק"ד בתהילים?

ד. כיצד המזמור משקף את גישתה של נחמה לסוגיית העיון בבריאה כפי שהועלתה במדרש הנ"ל בהקדמה?

יחידה ב'

ביחידה זו נחמה ממשיכה להביא את דעות החכמים בנוגע לפתיחת התורה במעשה הבריאה. נחמה מביאה את השאלה המפורסמת של רבי יצחק שמביא רש"י, ולאחר מכן מביאה את התייחסותו של הרמב"ן לשאלתו של רבי יצחק. נתחיל בדברי רש"י לַכתוב "בראשית". מתוך הדיון בפסוקים שפותחים את התורה, מתגלגל דיון במשמעות התורה בכלל, ובתפקיד התורה בחיי עם ישראל והאנושות בפרט.

רש"י: ד"ה בראשית: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות י"ב, ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהילים קי"א, ו) "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים." שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

א. עיינו בשמות י"ב, ב'-י"א, ונסו לעמוד על המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל בלילה האחרון שלהם במצרים, עוד לפני מתן תורה?

ב. למה רבי יצחק סבור שהמצווה הזו צריכה לבוא בתחילת התורה?

ג. כיצד רבי יצחק רואה את תפקיד התורה בחיינו – אם זו תחילתה?

ד. כדי להסביר מדוע פתחה התורה דווקא בסיפור הבריאה מביא ר' יצחק פסוק מתהילים קי"א, ו'. אילו מילים בפסוק מצביעות על הבריאה?

ה. לפי המשורר בספר תהילים, למה האל מספר לעמו את כוח מעשיו (את סיפור הבריאה)?

לסיכום, התורה נותנת לנו לא רק רשימת מצוות, אלא גם שיעור בהיסטוריה. העולם ומלואו שייכים לבורא עולם. הוא שולט בהיסטוריית העמים.

נקודה למחשבה: רש"י חי בתקופת מסעי הצלב, תקופה שבה הכנסייה ביקשה להחזיר את ארץ הקודש לידיה. אין ספק שיש בדברים אלה של רש"י דברי פולמוס נגד הכנסייה. מהו המסר שמעביר רש"י לעם ישראל היושב בגלות?

רמב"ן: ד"ה בראשית ברא אלהים: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות י"ב, ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהילים קי"א, ו) "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים." שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה ב"בראשית ברא אלהים", כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל. והתשובה, מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבנו מפי הגבורה...

ואשר יבאר הפירוש שכתבתי, לשונם בבראשית רבה (א, ג) שאמרוה שם בלשון הזה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח, כח מעשיו הגיד לעמו (תהילים רי"א, ו), מה טעם גילה להם הקב"ה לישראל מה שנברא ביום ראשון ומה שנברא ביום שני, מפני ז' אומות שלא יהיו מונין אצת ישראל ואומרים להם הלא אומה של בזיזות אתם, וישראל משיבין להם, ואתם הלא בזוזה היא בידכם, הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם (דברים כ"ב, ג), העולם ומלואו של הקב"ה הוא, כשרצה נתנו לכם, כשרצה נטלו מכם ונתנו לנו, הדא הוא דכתיב (תהילים קי"א, ו) לתת להם נחלת גויים כח מעשיו הגיד לעמו, בשביל לתת להם נחלת גויים הגיד להם את בראשית.

וכבר בא להם ממקום אחר עוד הענין שהזכרתי בתעלומות מעשה בראשית, אמרו רבותינו ז"ל (ענין פתיחה למורה נבוכים) כח מעשיו הגיד לעמו, להגיד כח מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם לך הכתוב בראשית ברא אלהים. אם כן נתבאר מה שאמרנו בזה.

שאלות:

א. בפירושו של הרמב"ן יש ארבעה חלקים עיקריים. סמנו כל יחידה ואת המשפט המרכזי בתוכה.

ב. ביחידה השנייה, הרמב"ן עונה לשאלתו של רבי יצחק במדרש המובא בפירושו של רש"י. מהי תשובתו?

ג. במדרש נוסף שמביא הרמב"ן, הוא מצטט מדברי רבי יהושע מסכנין המפנה את הלומד לדברים ב', כ"ג. עיינו בדברים פרק ב', כיצד בפרק הזה ניתַן עומק לתשובתו של רבי יצחק?

ד. ביחידה האחרונה, מצטט הרמב"ן את הרמב"ם במורה נבוכים המחזיר אותנו לתפיסתה המקורית של נחמה בראשית הגיליון. נסו להגדיר את התפיסה הזאת שוב.

לסיכום:

בספר דברים מובאת תפיסה אוניברסאלית של העולם השייך אך ורק לבורא עולם. רק הוא מחלק את עולמו למי שהוא ירצה. התהפוכות ההיסטוריות באזור נתפסות בראייה המקראית כ"בזיזה", מכיוון שרק בעל הבית, כלומר בורא עולם, רשאי לחלק את הנחלות לפי ראות עיניו.

התיאור בספר דברים, ערב כיבוש הארץ, מעניק לתשובתו של רבי יצחק עומק ופרגמאטיות. אך לצדם של המדרשים, מסביר הרמב"ן שלמעשה הצורך להביא את "בראשית" בתחילת התורה הוא עניין אמוני בלבד. כלומר, "בבראשית ברא אלהים" טמונה אמונת היסוד של בריאת העולם יש מאין, אמונה שהיא בסיס לתורה כולה. בסופו של דבר, הרמב"ן מביא מדברי הרמב"ם הגורס שסוגיות קוסמולוגיות הן מעבר לתפיסתו של האדם. זו התפיסה המוכרת לנו מהקדמתה של נחמה לעיל.

המסר העולה משני המדרשים הוא שסיפור בראשית הובא לנו על מנת שנבין את סופה של התורה, כלומר הכניסה לארץ. יש כאן ניסיון לחבר בין בראשית לאחרית – על מנת להבין את היעד של התורה כולה. ניסיון להתרחק מן העיסוק במטפיזיקה ולדון במה שנוגע לכל אחד ואחת מישראל, הניסיון להיות ראויים בעיני בורא עולם לנחלה.

ביבליוגרפיה:
כותר: בראשית- סדר הבריאה: עיבוד של גליונות נחמה להוראת הנושא
שם פרסום מקורי: גליונות נחמה מעובדים להוראה