עמוד הבית > נבואה > שמואל

תקציר
דמותו של שמואל כנביא היא דמות מורכבת, שכן כפי שעולה מהסיפורים בספר שמואל, שמואל הנביא הוא גם איש פולחן, גם איש אלוהים בעל כוחות וגם מוכיח. המאמר סוקר את דמותו של שמואל הנביא ומנתח אותה.

 
שמואל הנביא | מחבר: שמואל אחיטוב
 

מוסד ביאליק

אופיו של שמואל כנביא מסובך הוא, וזאת לפי שבאישיותו של שמואל, כפי שהיא מצטיירת במסורת המקראית, כרוכים יחד איש פולחן, איש אלהים העושה נפלאות, חוזה ונביא מוכיח. מחקר המקרא הקלאסי ראה את שמואל ההיסטורי כרואה כפרי, כאיש היודע לגלות נסתרות, וביטל את כל היסודות האחרים (ולהאוזן ואחרים). אבל זו ראייה חד-צדדית המסלקת בשרירות-לב כל מה שאינו מתאים להשקפתה ומתעלמת מהיבטים אחרים באישיותו של שמואל.

אגדת הקדשתו של שמואל מבטן לשירות במקדש שילה אמנם סבוכה היא, אבל גרעינה הוא שירותו של שמואל במקדש שילה מנוער; ועיין לעיל [ב]. שירותו של שמואל בשילה מסביר את זיקתו ההדוקה לפולחן. שאלה נכבדה היא למי מכוונים דברי הנבואה שבפי איש האלהים אל עלי: והקימותי לי כהן נאמן, כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים (שמ"א ב, לה). לדעה המקובלת (יל"ש חלק ב, רמז סח; רש"י למל"א א, ז; ומן החדשים שטוירנאגל והיילנדר) הכוונה לבית צדוק, ואילו אופנהיימר טוען שהכוונה לשמואל (ויש לדעתו לראות במלים: והתהלך לפני משיחי כל הימים, תוספת מימי שאול). אבל שמואל לא היה כהן, ואינו קרוי כהן, והנבואה מיוסדת בודאי על ירידתו הגמורה של בית עלי בימי שלמה (מל"א ב,כו-כז). פס' לו מעיד בבירור על קיומה של כהונה ממוסדת ומודרגת בימי אמירתה של הנבואה. ראיה חשובה לכך ששמואל לא היה כהן היא זניחת הארון. הארון אינו ממלא שום תפקיד אצל שמואל; הוא אביזר כהני מובהק (השווה שמ"א יד, יז ואילך). מכל-מקום מעשי פולחן מיוחסים לשמואל: ניסוך המים (שמ"א יד, יו ואילך). מכל-מקום מעשי פולחן מיוחסים לשמואל: ניסוך המים (שמ"א ז, ו), הקרבת עולות ושלמים (פס' ט-י; י,ח; יא, טו), השתתפות בזבח והברכה על הזבח (שמ"א ט, יג; טז, ב ואילך), ובניית מזבח (שמ"א ז, יז). לדעת אולברייט תפס שמואל במעשים שהיו נחלת הכהונה, בתורת מרד בכהונה שנסתאבה לנגד עיניו. אבל לפי ההנחה המקובלת, הרי בתקופה הקדומה של תולדות ישראל עדיין לא נתייחדו כל המעשים של הפולחן לכהונה בצורה הקשוחה שהיתה קיימת לאחר זמן. המשיחה (שמ"א י, א; טז, יג) תואמת יותר את הנבואה. שמואל פועל כמנהיג ונביא (גדעון, שאול, דויד, אליהו ואלישע גם הם עושים מעשים כגון אלו). לכידת שאול בגורל (שמ"א י, כ-כא) נתפרשה כשאלה באורים ותומים, והרי דווקא האורים ותומים נתייחדו לכהונה. אבל לא כאן ולא בפרשת עכן (יהו' ז, יד-יח) לא הוזכרו אורים ותומים, ואפשר שלא שאלו במשפט האורים, אלא השתמשו באמצעי אחר. על כל פנים גם בפרשת עכן לא הוזכר כהן, ויהושע הוא הפועל.

הלכידה בגורל היא אמצעי קדום המוזכר רק באותן שתי פעמים, והוא הולם את הצדדים הקדומים שבנביאות שמואל. לצד מעמדו הנכבד מתואר שמואל בפרשת חיפוש האתונות כרואה כפרי הנדרש להמוני העם בעבור מתנת כסף (שמ"א ט). הכתוב אינו מפרש כיצד פעל הרואה, ולעולם לא מצינו אצלו שימוש באמצעים חיצוניים כגון ראייה בכבד וכיוצא בזה. מסתבר שאין רואה אלא שם קדום לנביא (השווה שמ"א ט, ט). הרואה היה רואה את הדברים מתוך פנימיותו, בהתעוררות של נבואה. שאין הרואה אלא נביא, ניכר בעליל מהמסופר על חנני הרואה ודברי התוכחה שבפיו לאסא מלך יהודה (דה"ב טז, ז ואילך); חנני הוא נביא מוכיח (השווה גם יש' ל, י). לפיכך יפה לשמואל גם השם נביא, הבא אמנם בכתוב פרי עטו של עורך (שמ"א ג, כ) או בס' דה"ב (לה, יח). אבל הכתובים מכוונים יפה למהותו של שמואל כנביא; ועיין כרך ה, טור 693.

כבר בהתגלות הראשונה של שמואל יש מיסוד התוכחה לשליט (שמ"א, ג, יא-יד), אבל בולט ביותר יסוד זה בעמידתו התקיפה כלפי שאול המלך בשיא כוחו, לאחר שניצח את עמלק (שמ"א טו). גם עמדתם העקרונית של הנביאים לגבי הפולחן באה לידי ביטוי בדברי שמואל שם: הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים (שם, פס' כב); שמואל אינו מדבר ככהן שכל מעייניו הפולחן אלא כנביא (ועיין כרך ז, טורים 230-231) ובשום פנים אין לשלול דברי נבואה אלו משמואל, הם אחוזים היטב במסגרת המאורעות.

כינוי אחר שנתכנה בו שמואל הוא איש אלהים (שמ"א ט, ו, ז, ח, י). תיאורו של איש האלהים בפי נערו של שאול: והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא (פס' ו) עשוי להביא לידי מחשבה שפירושו של התואר הוא בעל נפלאות ומגיד נסתרות. אף כי אין להתכחש לפן זה, הנה איש אלהים הוא גם כינוי של הנביאים הקדומים הבאים בשליחות האל ודבר נבואה בפיהם (שופ' יג, ו-ח [כך נראה המלאך לאשת מנוח]; שמ"א ב, כז ואילך; מל"א יב, כב ואילך; מל"ב א, ט ואילך; ועוד); ועיין כרך א, טור 692.

יש לראות את שמואל כמי שעומד על סף הנבואה הקדם-קלאסית. ומכאן גם קשריו עם חבורות הנביאים (שמבחינת התנהגותם האקסטטית אפשר להשוותם לדרוישים). אלו התנבאו, חיינו התנהגו כנביאים, לאחר שאחזה בהם רוח אקסטטית שהיו מזמנים אותה על-ידי נגינה בכלי זמר (שמ"א י, ה; השווה מל"ב ג, טו). משמ"א יט, כ נראה שלהקות הנביאים היו נתונות להשפעתו של שמואל, כשם שלימים ראו החבורות של בני הנביאים באליהו ואלישע את מוריהם (מל"ב ב, ג ואילך; ד, א). להקות הנביאים שימשו כנראה לשמואל צינור להפצת השפעתו בעם (עיין כרך ה, טור 698).

במעמדו של שמואל כנביא, עשה הרבה לחיזוק רוח העם בימי משבר. מפלת ישראל לפני פלשתים, שביית ארון הברית, חורבן שילה והרג כהניה, עשויים לערער את רוח העם. בהנהגתו של שמואל התגבר העם על המשבר. מנהיגותו, בסיועם של בני הנביאים, באה במקום מנהיגותם של עלי ובניו. משחרב מקדש שילה, החיה שמואל את מרכזי הפולחן המקודשים במסורת העממית: בית אל, הגלגל והמצפה, וכן את הבמות המקומיות כגון זו שברמה.

כללו של דבר, באישיותו של שמואל הנביא אנו רואים את ראשיתה של הנבואה הקדם-קלאסית. ניכרים בו יסודות של מגיד נסתרות ועתידות מקומי (שמ"א ט). הוא עושה גם נפלאות: בכוח קרבנו מרעים ה' על האויב (שמ"א ז) ולקריאתו נותן ה' קולות ומטר בימי קציר חטים (שמ"א יב, טז ואילך).

על יסודות אלו נוספה פעילותו כנביא מוכיח, תובע שלמות מוסרית ובעל השפעה מדינית רבה. מידות אלו ניכרו בו מראשית דרכו, מאז המוקדש לתפקידו בשמעו את קול האל בלילה במקדש (שמ"א ג).

לעבור ל: שמואל: מסיבות הולדתו

ביבליוגרפיה:
כותר: שמואל הנביא
מחבר: אחיטוב, שמואל
שם ספר: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו
עורך הספר: קאסוטו, משה דוד
תאריך: תש"י-תשמ"ט
הוצאה לאור : מוסד ביאליק
בעלי זכויות: מוסד ביאליק
הערות: 1. האנציקלופדיה מורכבת מ 9 כרכים:
     א. אב - אתרים.
     ב. ב - זתר.
     ג. חבב - יתת.
     ד. כבד - מלתחה.
     ה. ממוכן - סתרי (תשכ"ח).
     ו. עבד - צרתן  (תשל"ב).
     ז. קאת - שלשיה (תשל"ו).
     ח. שם - תתני (תשמ"ב).
     ט. מפתחות  (תשמ"ט).
הערות לפריט זה: 1. המאמר לקוח מתוך כרך ח', תחת הערך "שמואל".
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך