עמוד הבית > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > תקופת המלוכה > דודעמוד הבית > תקופת המלוכה > ירושלים במקרא

תקציר
דף מידע על ראשיתה של ירושלים. ירושלים הייתה עיר כנענית בסמוך למעיין הגיחון, דוד כבש את העיר שינה את שמה ל"עיר דוד" וקבע אותה כעיר בירה. דף המידע מציע פרשנות לסיפור המקראי של כיבוש העיר על ידי דוד .

 
ירושלים- עיר דוד | מחברים: זהר הרקוב; פנוי פנוי; גליה דורון
 

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ירושלים הקדומה

ירושלים הקדומה ממוקמת על גבעה צרה ותלולה יחסית היורדת מכיוון חומות העיר העתיקה של ימינו, לכיוון דרום. הגבעה תחומה בגיאיות עמוקים (נחל קדרון וגיא בן הינום) והיא נמוכה מסביבותיה, כמאמר הביטוי "ירושלים הרים סביב לה", ומחוברת במעין אוכף לגבעה שמצפון לה, המכונה כיום הר הבית.

מדוע נבחרה דווקא גבעה צרה ויחסית נמוכה זו לבניית עיר, עוד בימי הכנענים לפני 5,000 שנה? הסיבה העיקרית היא מקור המים הקבוע היחיד בסביבה מעין הגיחון.

מן העיר הכנענית הקדומה שרדו מבנים מעטים, ובהם ביצורים וראשיתו של מפעל המים שאיפשר להעביר מים מן המעין שמחוץ לחומות אל תוך העיר.

כיבושי ירושלים המקראית והפיכתה לבירת הממלכה

על אף שהמקרא מספר לנו על כמה כיבושים של ירושלים הכנענית – בימי יהושע (יהושע פרק י) ועל ידי שבט יהודה (שופטים א, 8) – בימי דוד היא עדיין עיר נוכרית-יבוסית והוא שוב נאלץ לכבוש אותה.

בחירתו של דוד בירושלים דווקא כבירת הממלכה נבעה ללא ספק משיקולים פוליטיים, כי היא לא הייתה מזוהה עם שבט יהודה ולא עם שבט בנימין.

בהיותה עיר נוכרית, שמרה העיר על נייטרליות במאבקים שבין השבטים.

פרשת כיבושה של ירושלים והפיכתה לבירת ממלכת דוד מעוררות קשיים בין חוקרים המנסים לפרש את הפסוקים הסתומים (שבפרק ה ובדברי הימים א פרק יא). על פי הכתוב בפסוק 8 היה סילוק העיוורים והפיסחים תנאי לכיבוש העיר.

על פי פירושו של יוסף בן מתתיהו, היבוסים, שהיו בטוחים שביצורי העיר הם חזקים, העמידו על החומה בעלי מום וכך לעגו לצבא דוד. פרופ' יגאל ידין, שהיה ארכיאולוג חשוב, הסביר את הפסוק על סמך תעודה חיתית שלפיה נהגו בצבא החיתי להשביע חיילים לפני צאתם לקרב, שאם לא יילחמו באומץ ובגבורה ילקו במומים שונים ובהם עיוורון. לדעתו נערך טקס מאיים מעין זה על חומות העיר.

רישום כיבושה של ירושלים בידי דוד נשאר ללא ספק בזיכרון הלאומי כאירוע מרשים במיוחד, אפוף אגדות ואירועים שאינם ברורים לנו כל צורכם כיום.

החוקרים גם מתקשים להתאים את המסופר לממציא כלשהו בשטח. דעה רווחת, אם כי פחות מקובלת כיום על דעת חוקרים רבים היא, ששיטת הכיבוש ומעשה הגבורה של יואב בן צרויה קשורים בהצלחתו להתגנב העירה דרך מפעל המים – הפיר האנכי המכונה "פיר וורן".

מעיר יבוס לעיר דוד

על פי פרק ה יש בעיר מצודה (האזור המלכותי, המבוצר) המכונה "ציון", כנראה מלשון ציה – מדבר. (ואולי אין זו אלא מילה בשפה החיתית, שפת היבוסים תושבי העיר.)

לאחר כיבוש העיר דוד בוחר כמקום מושבו את המצודה, ששכנה כנראה בחלקה העליון של הגבעה, ומשנה את שם המקום ל"עיר דוד". במזרח הקדום ישנם מקרים רבים שמלך של שושלת חדשה כובש או בונה לו בירה חדשה וקורא לה על שמו. למשל: המלך האשורי שלמנאסר קורא לבירתו בשם "כר שלמנאסר", אלכסנדר מוקדון מקים בארצות כיבושיו ערים רבות שנקראו "אלכסנדריה".

עיר דוד בימינו היא הגבעה העתיקה של ירושלים, הנמצאת מחוץ לחומות העיר העתיקה (שהוקמו במאה ה-16 לספירה).

על פי ספר שמואל, דוד בונה בעיר דוד את ארמונו, "ביתו", כנראה בחלק העליון של הגבעה המכונה "עפל" (מלשון להעפיל, לעלות). במקום גבוה יותר, על ההר המזוהה במסורת כהר המוריה (שם נעקד יצחק), ייבנה בימי שלמה בית המקדש.

הפרשי הגבהים בין חלקי העיר ותלילות הגבעה חייבו את תושבי ירושלים עוד בתקופה הכנענית לבנות את בתיהם על גבי טראסות (מדרגות אבן) ולתמוך בקירות אבן את המדרון. במקרא נמצא הביטוי "מילוא" בהקשר לבנייה בירושלים, המתייחס כנראה לבעיה זו.

מקובל היה במחקר לראות בדוד את כובש ירושלים והממלכה ואת שלמה כבונה הגדול שפאר אותה. על פי המחקר הארכיאולוגי של העת האחרונה השרידים שנמצאו בירושלים מראשית התקופה הישראלית מעידים שהעיר הייתה קטנה מאוד והבנייה בה הייתה מצומצמת. כנראה שרק לקראת סוף תקופת בית ראשון הייתה ירושלים לעיר בירה מפוארת ממש.

 

ביבליוגרפיה:
כותר: ירושלים- עיר דוד
שם ספר: להקים ממלכה
מחברים: הרקוב, זהר ; פנוי, פנוי ; דורון, גליה
עורכת הספר: מירן, שושי
תאריך: 2005
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המשך כותר: פרקים מספר שמואל - התגבשות המלוכה בישראל מסוף ימי השופטים ועד דוד המלך. פרקים מספר ישעיהו - שלטון, חברה ומוסר.
2. ייעוץ מדעי: ד"ר אסנת זינגר.
3. ייעוץ דידקטי: תמר שילה.
4. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך