עמוד הבית > תקופת ההתנחלות > שופטיםעמוד הבית > תקופת המלוכה > מנהיגות במקרא

תקציר
דמותו של אבימלך וסיפור עלייתו למלוכה מנוגדים לדמויות השופטים ולתפקודם כפי שמסופר בספר שופטים. אבימלך מציג באופן קיצוני את השלילה במלוכה ואת הסכנות שבה.

 
אבימלך : עלייתו | מחבר: ישראל רוזנסון
 

תבונות

אבימלך משובץ ברשימת השופטים, אך מאפייני מנהיגותו חורגים כמעט בכל פרט שניתן להעלות על הדעת מדרך מנהיגותם, ודומה כי הכתוב טורח להכריז על כך בלשון כמעט מפורשת על כל צעד ושעל. ראשית, עלייתו של אבימלך שונה מזו של שאר השופטים. היא נעשית ביזמתו, ובכוח חריצותו והתמדתו (על צד של דמיון ליפתח ראה לעיל ולהלן). אשר למניעיו, אלו מצטיירים כלהיטות אחר השלטון ותו לא.

מסתבר, כי המצב שנוצר אחרי מות גדעון היה מעורפל למדיי. מנקודת הראות של הכתובים לא הוכרזה מלוכה באופן רשמי, אך ההצעה נזרקה לחלל העולם, ועל כן, במובן מסוים היא 'נוכחת' באווירה החברתית דאז, ובולטת במיוחד על רקע המציאות של 'שבעים בנים' העשויה להעמיד אין ספור מועמדים פוטנציאליים לירושה. בנסיבות אלו מגבש לעצמו אבימלך קבוצה תומכת הקשורה לאחי אמו בשכם: "ויך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר" (ט', א). דומה שאבימלך היה הראשו שתפס, כי המציאות אחרי מות גדעון אינה עוד אותה מציאות. על הסבך שנוצר עם מות גדעון הוא מצביע בבהירות, ובמידה מסוימת של צדק: "דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני" (שם, ב). ההנגדה בין שבעים איש לבין איש אחד הייתה עשויה לשכנע לו הייתה מכוונת לעם או לציבור גדול. אך בפנותה אל משפחתו מאבד הטיעון את תום הלב החיוני להפכו לאמתי והופך לתכסיס, שיש בו צד של דמגוגיה. בכך מושם הנימוק הלאומי כביכול ללעג, והתחושה היא כי במציאות זו כל הממהר להשתלט על השלטון יזכה. במובן זה נוצר אחרי גדעון מצב הרווי בחסרונות המלוכה ללא יתרונותיה.

אבימלך פונה לנאמנות המשפחתית, ולשיטתו זה מובן למדיי. במובן זה, נחשף כאן אחד ההבדלים המרובים בינו לבין גדעון, שאף הוא ידע לנצל את משפחתו אך עשה זאת כדי להושיע את ישראל, ולא כדי להשתרר עליו. לפנייה לשכם יש פנים נוספות. ברקע לעליית אבימלך קיימת בבואה של עיר מלוכה כנענית69 המושלת בישראל. דברים אלו טעונים הסבר. המידע במקרא על גורלה של שכם במהלך ההתנחלות אינו חד-משמעי ויש בו פנים לכאן ולכאן. בספר יהושע לא זו בלבד שאין תיאור או התייחסות כלשהי לכיבושה של שכם, אלא שזו משמשת מרכז לכינוסים לאומיים: בסביבתה, לאחר קרב העי (יהושע ח', ל-לה), ובה עצמה, בסוף הספר (יהושע כ"ד, א). הכינוס בשכם בהנהגתו של יהושע מוצג אפוא כעניין שאינו מצריך הבהרה מיוחדת. הקורא את ספר יהושע לבדו, על כל יחידותיו ורבדיו, לא יראה בשכם מקום בעייתי מבחינת ישראל, אך עשוי לתהות על היעדר התייחסות לכיבושה. זוהי גם המדיניות של הצגת ההתנחלות בספר שופטים, כפי שאנו נוטים להבין אותה. מסיפור אבימלך יתברר כי בעיר נוכחים יסודות נכריים חזקים, אך זאת, רק בקשר לסיפורנו, וכרקע לו, ואילו בספר עצמו – בפרק א' היודע לספר על כיבוש בזק בשומרון, ולאחריו – אין אזכור לשכם ברשימת הערים שלא הורשו, או כאויב שגרם איזושהי טרדה לעם ישראל. שתיקה היא אמירה מסוימת, אך אין זה קל להבינה. להשערתנו, מבלי לדקדק יתר על המידה ברקע ההיסטורי, שביסודו אינו ידוע על בוריו, הספר מניח את דבר קיומה של מובלעת בשכם (מבחינה זו מזכיר מצבה את זה של יבוס-ירושלים הנזכרת כמובלעת בסוף הספר), אולם זו לא נתפסה מסיבה זו או אחרת כגורם מאיים. אשר על כן, עלייתה ככוח מרכזי באזור השומרון והיותה בסיס לעליית אבימלך, מהווים מדד לחולשת ישראל. לשון אחרת, גם עיר כשכם, שהספר לא מצא לנכון להזכירה כגורם בעייתי במיוחד, עולה בנקודה זו לגדולה ויוצרת בעיה שרישומה מכביד מאוד על תולדות ישראל.

הבעיה אינה מתמצה רק בכך. עלייתו של אבימלך היא גם עלייתה של שכם. תיאורה של שכם הזוכה כאן למלך הנשען על בעלי העיר ומנהל מלחמות קטנות עם הערים סביבותיו מצטייר כתיאורה של 'עיר ממלכה' כנענית מהסוג הידוע במקורות התקופה (מכתבי אל-עמארנה), שדמותה משתקפת גם בקרבות הכיבוש בספר יהושע.70 במובן מסוים זה בדיוק הטיפוס שעמד כמושא מלחמתם של ישראל בבואם לכבוש את הארץ על פי ספר יהושע, ולהורישה על פי ספר שופטים. ואילו כאן, יש סימנים להיפוך היוצרות – התחזקות כנענית המגיעה ליצירת מעין עיר ממלכה בתוך הארץ, וזה בולט על רקע מה שנראה כמעמדה הקודם בספרנו ובספר יהושע – היעדר מלכות בשכם (ועל כל פנים, ספרים אלו לא ראו מקום לציין בה מלכות). ויתרה מזאת, טמון כאן מסר גם לגבי השלטון הישראלי. המלך הזה – מלכה של עיר נכרית – מוצג כמושל ישראל! אין לטעות בפיענוח שמו – אבי המלוכה, שם שמעיד על חדירתה של תופעת המלוכה לישראל. מלך זה עולה כתוצאה של משבר בתקופת השופטים, ואכן הספר יודע להביע את הערכתו למלוכה בפסוקים כמו "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (כ"א, כה ועוד), ודומה, כי אין הרבה מקומות בתנ"ך, שבהם עולה כמיהה כזו למלך. ובכל זאת, המקרא ער כידוע לחשש הגדול, שהמלך יהיה מלך ככל הגויים במלוא מובן המילה, הערכה זו תלך ותתחזק בהמשך, אך רמז ראשון לכך מתגנב לדיוננו כבר בפרשת שכם.

הקשר של אבימלך מוצג בצורה הבאה:

ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו. ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא

(ט', ד-ה).

הריגת האח נחשבת במקרא כאם כל חטאת, כבר מסיפור קין והבל. במלכות דוד היא מעוררת גם בעיית יסוד במלוכה ומערערת את יציבותה.71 כאן היא מוצגת בצורה כה מוקצנת עד כי הדברים מעוררים תחושה עזה של קבס ובחילה. בדיוננו בפרשת אבימלך ומקומה בספר שופטים אין אנו פטורים מלהתייחס למספר שבעים. הספר פותח בשלטונו של אדוני בזק על שבעים מלכים: "שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני" (א', ז), ואילו כאן שבעים מועמדים למשול, שאינם מלכים ממש, מומתים. ברור שאם בסיפור אדוני בזק עולה הציפייה לתגובתו של אלוהים, תעלה ציפייה זו ביתר שאת בסיפור הנידון. ואכן, המוטיב הזה מודגש היטב בהמשך הסיפור ובמשל, כפי שנציין להלן.

נקודה מעניינת במעשה הנורא קשורה ב'אבן' – "שבעים איש על אבן אחת". 'אבנים' הופיעו בהקשרים חשובים בסיפור עליית גדעון. קרבנו לה' קשור ל'סלע': "והנח אל הסלע הלז" (ו', כ), ול'צור': "ותעל האש מן הצור" (ו', כא). ואילו בעליית אבימלך 'אבן' משמשת ל'הקרבה' מסוג אחר ל'אל' אחר – 'הקרבת' שבעים אחיו. המלכתו בפועל בוצעה באלון מוצב: "וייאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם" (ט, ו). אלון קשור לעץ מקודש ומצב מזכיר מצבה. גם כאן מהדהד הדה של שכם. ניתן לגלות כאן קשר לאבן ולעץ בשכם הקשורים בפרשת נאום הסיכום של יהושע,72 ולשער איזו כברת דרך (אידאולוגית!) עבר עם ישראל מאותו כינוס ועד להמלכת אבימלך. ומנגד, ניתן גם להשוות ליסודות הקשורים באבן ובעץ בסיפור גדעון, אלא שבסיפור גדעון העץ נכרת והמזבח נותץ.

הנה כי כן, סיפור עליית אבימלך מזכיר במפורש עבודת אלילים ('בעל ברית') ומלך בן פילגש רוצח אחיו. ה'אבן' הסמלית מבריחה בבריח ספרותי את שתי העוולות. היא מזכירה את ההקרבה של גדעון לה', שאיננה מתקיימת כאן, כמו גם את רצח האחים. אשר ל'בעל ברית', לבד מהאירוניה המרה הגלומה בשמו המזכירה את המרת הברית עם ה' מצדם של ישראל, עליית אבימלך נשענת על אל זה. כמו בפרטים אחרים של סיפור עלייתו, גם בנקודה זו נחשף גודל ההבדל בין אבימלך לבין שאר השופטים. השופטים, על פי הפתיחה לספרנו (ב', יט), נאבקו, איש איש בדרכיו ובעצמתו, בעבודת אלילים, ואילו אבימלך, לא על אלוהיו נשען אלא על כספו!

נסיים בפועל המסמן את שיאה של עלייתו: "וילכו וימליכו את אבימלך למלך..." (ט', ו). חשוב לציין, כי את אבימלך 'המליכו' – 'המלכה' המתחזקת על ידי הדגשת עיצורי למ"ד וכ"ף בפסוקנו. לא משחו את אבימלך! הפועל 'משח' יתגלה כמרכיב חשוב במשל יותם שיידון להלן.

לחלקים נוספים של המאמר:
פרשת גדעון : האויב
פרשת גדעון : עליית גדעון
פרשת גדעון : סיפור הקרב
פרשת גדעון : הצעת המלוכה
אבימלך : עלייתו (פריט זה)
אבימלך : משל יותם
אבימלך : שררת אבימלך וסופו

הערות שוליים:
69. על שכם כעיר מלוכה כנענית ראה: ח' רביב, 'הממשל בשכם בתקופת אל-עמארנה ובימי אבימלך'. ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה כז, תשכ"ד, עמ' 270. על זיקת שכם לאבימלך ומעמדה בתקופת הכיבוש ראה סיכומו של א' מלמט, 'ימי השופטים', בתוך: א' מלמט (עורך), ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשמ"ג, עמ' 110-104.
70. לעיל הערה 69. ראוי להוסיף כי המלכים בספר יהושע נזכרים בקשר לכל עיר ועיר חוץ מהגבעונים שלהם זקנים. לדעתנו, אף שהדבר לא נאמר במפורש, אין בו מקריות בעלמא. הוא עומד בבסיס ההסכמה לכרות עמם ברית, ועולה מכך מחאה סמויה נגד מלוכה ככל הגויים.
71. למעשה, קשה לשער אם מהלך המאורעות במחצית השנייה של ספר שמואל ב היה מתחולל באופן שהתחולל אם לא היה עומד בבסיסו סכסוך האחים בין אמנון לאבשלום, שהוליך לבסוף למרד אבשלום.
72. "ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ה' " (יהושע כ"ד, כו). מה גדול הפער – כאן 'הדברים האלה' ו'מקדש ה' ' וכאן רצח מזעזע ותאוות שלטון!

ביבליוגרפיה:
כותר: אבימלך : עלייתו
שם ספר: שפוט השופטים : עיונים פרשניים בספר שופטים
מחבר: רוזנסון, ישראל
תאריך: תשס"ג
הוצאה לאור : תבונות
בעלי זכויות: תבונות
הערות: 1. ספריית הגיונות.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך