עמוד הבית > מבוא למקרא > אישים במקראעמוד הבית > תקופת המלוכה > דוד

תקציר
דף מידע העוסק בדמותו של אבשלום בנו של דוד שמרד בו. עיון בדמותו של אבשלום ובסיפור עליו בשמואל ב' מלמד על המניעים למרד ואולי גם על הסיבות לכשלונו.

 
אבשלום | מחברת: רוני מגידוב
 

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

מיהו אבשלום?

אבשלום הוא בנו השלישי של דוד. בתקופה שנולד אבשלום דוד כבר מלך על שבט יהודה בחברון, אך עדיין נלחם בשרידי בית שאול, ולכן טרם הוכר כמלך על כלל ישראל. נראה כי תלמי מלך גשור היה המלך הנוכרי הראשון שהכיר במלוכתו של דוד ועל כן נתן לו את בתו מערכה לאישה. מנישואים אלה - נולד אבשלום -

"וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד וַדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים: וילדו (וַיִּוָּלְדוּ) לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת: וּמִשְׁנֵהוּ כִּלְאָב לאביגל (לַאֲבִיגַיִל) אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר: וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל: וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן:" (שמ"ב ג 1-5)

אבשלום נודע בעיקר בשל המרד שהנהיג נגד דוד. במרד הזה הצליח לגרום לבריחת דוד ואנשיו מירושלים לעבר הירדן. אבשלום עצמו נכנס לעיר והנהיג מתוכה את צבאו במשך זמן מה. בסופו של המרד התנהלה מלחמה בין צבא אבשלום לאנשי דוד ביער אפרים שבעבר הירדן המזרחי ואבשלום נהרג.

סיפור המרד מעורר שתי שאלות חשובות –

• כיצד ניתן להסביר מרידה של בן נגד אביו?

• כיצד ניתן להסביר שמוקד המרד ותחילתו היו בחברון – שהייתה בירת שבט יהודה, שבטו של דוד?

בן מורד באביו

ייתכן שמרד אבשלום נובע מצירוף של שני מניעים – האחד: אבשלום שאף למלוך, והשני - אבשלום כעס על אביו כי לא הגיב כהלכה אל בנו הבכור אמנון ולא הענישו על אונס תמר (תמר הייתה אחותם של אמנון ואבשלום מצד האב ואחות של אבשלום גם מצד האם. סיפור אונס תמר בידי אמנון מסופר בשמ"ב יג). דוד לא הגיב למעשה האונס של אמנון, ולכן החליט אבשלום להעניש את אמנון במקומו.

וכך מתואר סוף מעשה אמנון ותמר –

"וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ הַאֲמִינוֹן אָחִיךְ הָיָה עִמָּךְ וְעַתָּה אֲחוֹתִי הַחֲרִישִׁי אָחִיךְ הוּא אַל תָּשִׁיתִי אֶת לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה וַתֵּשֶׁב תָּמָר וְשֹׁמֵמָה בֵּית אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ: וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר לוֹ מְאֹד: וְלֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרָע וְעַד טוֹב כִּי שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה אֵת תָּמָר אֲחֹתוֹ: וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם אֶפְרָיִם וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ:" (שמ"ב יג 20-23)

לאחר האונס לא דיבר אבשלום עם אמנון במשך שנתיים וחיכה לשעת כושר כדי לנקום בו. זו נקרתה לו כאשר הוא הזמין את אמנון ואת כל בני המלך לחגיגות הגֵז באחוזתו שבהר אפרים. אבשלום ניצל את אווירת המשתה והרג את אחיו הבכור אמנון בעזרת נעריו. סביר להניח שהרצח נבע גם מהרצון של אבשלום לנקום את חרפת האונס וגם מהרצון שלו להתקדם למעמד יורש העצר.

אבשלום חשש שייענש בעקבות מעשה הריגת אמנון וברח אל סבו תלמי לגְשוּר. הוא נשאר שם שלוש שנים. יואב, שהיה שר הצבא של דוד, ניסה - אולי בתמיכת רוב העם שרצה בחזרתו של יורש העצר הפופולרי - לשכנע את דוד להחזיר את אבשלום לירושלים. דוד אמנם הסכים שבנו ישוב לירושלים אך לא הסכים לראותו במשך שנתיים, עד שהתפייסו.

עם חזרתו מגשור החל אבשלום לתכנן בסתר מרד נגד אביו. האם רצה אבשלום לזרז את המלכתו? האם חשב שאביו גילה אזלת יד כאשר לא הגיב על מעשהו של אמנון ולכן לא היה ראוי עוד למלוך? או אולי שני ההסברים הם שהניעו את אבשלום לתכנן את המרד באביו?

מוקד המרד - בחברון

מוקד המרד היה בחברון – שם אסף אבשלום את אנשיו ומשם עלה עִם עַם רב לירושלים. חברון הייתה בירת יהודה, שבטו של דוד, ותמוה הדבר כי דווקא שם פרץ המרד.

אחד ההסברים האפשריים לכך היא המהפכה שביצע דוד במנהיגות העם. עד תקופתו של דוד הייתה ההנהגה הנהגה שבטית בעיקרה, כלומר - זקני השבט היו המנהיגים. דוד הקים ממלכה שבעלי המשרות הבכירות בה היו אנשי מקצוע.

על מנת לנהל את ממלכתו בעזרת אנשי מקצוע מינה דוד פעמים רבות אנשים מקרב הזרים שישבו בירושלים ובארץ ולאו דווקא - מהמנהיגות השבטית המסורתית. למשל, יחידת הצבא "הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי", שמָנתה קצינים בכירים כמו אִתַי הַגִתִי, אוּרִיָה החִתִי ועוד שרים זרים שכיהנו בחצרו של דוד.

השינוי הזה של פני החברה הישראלית באותה תקופה – מחברה שבטית מסורתית למשטר מלוכה – עורר התנגדות בקרב העם שלא היה בשל לשינוי הזה. טבעי הדבר שהתנגדות מסוג זה הייתה קיימת גם ואולי במיוחד בקרב בני שבטו של דוד, שציפו להיות שותפים פעילים בהנהגת העם. אבשלום ניצל כנראה את ההזדמנות וליבה את ההתנגדות הזאת.

דמותו של אבשלום והסיבה לכישלון המרד

המקרא מצייר את אבשלום כאיש ראוותן המושך את העם בעזרת הנהגת פאר, חנופה והבטחות שונות -

"וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם: וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ:" (שמ"ב יד 25-26)

"וַיְהִי מֵאַחֲרֵי כֵן וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו: וְהִשְׁכִּים אַבְשָׁלוֹם וְעָמַּד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר וַיְהִי כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵי מִזֶּה עִיר אַתָּה וַיֹּאמֶר מֵאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּךָ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים וְשֹׁמֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כָל אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו: וְהָיָה בִּקְרָב אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ וְנָשַׁק לוֹ: וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל:" (שמ"ב טו 1-5)

הצורך של אבשלום בהפגנת כוחו, יופיו והנרקיסיסטיות שלו - הם שהכשילו אותו במרד שיזם והוציא אל הפועל.

כישלון המרד בא לידי ביטוי בשני סיפורים:

- סיפור הפרת עצתו של אחיתופל

- סיפור מותו של אבשלום.

הפרת עצתו של אחיתופל

אל מרד אבשלום הצטרף יועצו החכם של דוד – אחיתופל.

• העצה הראשונה שהציע אחיתופל לאבשלום - "... אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ: (שמ"ב טז 21) - התקבלה מיד: "וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:" (שמ"ב יג 21-22)

עצתו של אחיתופל לאבשלום לשכב עם פילגשי אביו שנותרו בירושלים, הייתה למעשה התגשמות של עונש אלוהי שהוטל על דוד בעקבות מעשהו בבת שבע ובאוריה. בתוכחת נתן הנביא הוא אומר למלך – "כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת: כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ:" (שמ"ב יב 11-12)

• העצה השנייה של אחיתופל הייתה מסוכנת וקטלנית עבור דוד. עצה זאת הופרה על ידי "סוכן כפול" – חוּשַׁי הָאַרְכִּי. חושי, שהיה רֵעֶה (חבר) המלך, החליט בעצה אחת עם דוד כי יישאר בירושלים, ימתין לצבא אבשלום ויעמיד פנים כי עבר לצידו של הבן המורד. אבשלום, לאחר ששכב עם פילגשי דוד, שאל בעצתו של אחיתופל - כיצד כדאי להמשיך ולנהל את המרד בדוד. אחיתופל הציע כי הוא עצמו ירדוף בראש כוח לא גדול אחרי דוד התשוש, ישיג אותו ויהרוג אותו. עצתו של אחיתופל הייתה חכמה אך יכולה להסב נזק כבד והֲרֵה גורל לדוד. למזלו הטוב של דוד נועץ אבשלום גם בחושי שהציע להתעכב בירושלים, לאסוף כוח רב ורק אחר כך לצאת לקרב נגד דוד. אבשלום קיבל את עצת חושי וכך יכלו דוד וצבאו להתאושש מהבריחה החפוזה מירושלים ולהתארגן לקראת העימות עם המורדים.

מדוע דחה אבשלום את העצה הטובה של אחיתופל וקיבל את העצה ה"רעה" של חושי?

חלק מהתשובה נעוץ באופיו הראוותני של אבשלום ובצורך שלו להיות במרכז תשומת הלב. כזכור עצתו החכמה והיעילה של אחיתופל התבססה על יציאתו שלו עצמו עם כוח קטן להרוג את דוד. לעומתו חושי, בנאום רווי הגזמות ודימויים המעצימים את הסיפורים על גבורתו של דוד, הציע לאסוף צבא עצום של אנשים מישראל שאבשלום יעמוד בראשם, ויחד - ינחילו תבוסה גדולה לצבא דוד. תכניתו של חושי לכדה את ליבו של אבשלום כי לפיה הוא היה הגיבור המרכזי.

מותו של אבשלום

אבשלום תְאֵב-הכוח מת חסר אונים. סיפור מותו קשור ליופיו ולרעמת שְׂערו הארוכה. השֵׂער שהיה ביטוי ליופיו של אבשלום - הוא שהכשיל אותו. במהלך הקרב עם צבא דוד, כשרכב על פִּרדתו ביער אפרים, עברה הפִּרדה תחת עץ האֵלה ושערו של אבשלום נכרך סביב אחד הענפים. הוא נשאר תלוי בשערו והפִּרדה המשיכה ללכת. כך מצא יואב את אבשלום כשהוא תלוי בין שמים וארץ, והרגוֹ יחד עם עוד עשרה נערים שתקעו מקלות בליבו והיכוהו עד מוות.

את סיפור מותו של הבן המורד חותמת זעקת השבר של דוד המתאבל על מות אבשלום בדברי קינה מן הידועים מהמקרא - וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי: (שמ"ב יט 1)

ביבליוגרפיה:
כותר: אבשלום
מחברת: מגידוב, רוני
שם פרסום מקורי: מקראנט
תאריך: 2005
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך