עמוד הבית > מבוא למקרא > אישים במקראעמוד הבית > חורבן גלות וגאולהעמוד הבית > חוק וחברה במקרא > נשים במקרא

תקציר
מגילת רות מציגה את רות הנוכריה כאישה רבת חסד שממנה נולד דוד מלך ישראל. כותב דף המידע מציע שהמגילה נכתבה כחלק מהפולמוס סביב הנשים הנוכריות בתקופת שיבת ציון. בניגוד לתפיסה שבספרי עזרא ונחמיה, המגילה מציגה את הנישואים עם אישה נוכרית כדבר חיובי.

 
רות : מגמת המגילה | מחבר: יאיר זקוביץ
 

עם עובד

מגילת רות – כמוה ככלל סיפורי המקרא אינה יוצאת בהכרזה על מגמתה, אינה מציגה בגלוי מוסר השכל כלשהו. עובדה זו מותירה לקוראים כר נרחב להשערות.

למדרש דעה מפורשת בדבר: "אמר ר' זעירא המגילה הזאת אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא היתר, ולא נכתבה אלא ללמדך כמה מתן שכר טוב לגומלי חסדים" (רו"ר ב, יד). בדברים אלה כיון החכם לנקודה חשובה במחשבת היצירה שהרי המגילה מרבה לדבר בשבח החסד: נעמי מציינת את כלותיה על חסדן ומצפה כי ה' יזכן בגמול הולם: "יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי" (א, ח); גם בעז זוכה לשבח דומה מפי נעמי: "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים" (ב, כ) והוא שב ומברך את רות בזכות חסדה: "ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" (ג, י).

דמויות המגילה אכן מרבות בגילויי חסד, מעשים שלפנים משורת הדין: רות דבקה בנעמי אף שאינה חייבת לעשות כן, ולמרות הפצרותיה של חמותה; היא דואגת לכלכלת חמותה, ואף בגאולתה היא עושה חסד עם בית נעמי, שהרי בזכותה לא יכרת שמו. אף בעז מתגלה כאיש חסד: הוא יוצא מגדרו לסייע לרות, נוטל על עצמו את עול כלכלת שתי הנשים, ולבסוף גואל את רות. הדמויות זוכות לשכר טוב: זכו רות ובעז ומזיווגם נשתלשל ובא לעולם המלך דויד (ד, יז, כב).

יוסף בן מתתיהו הוא ראשון לאלה המבקשים לראות כעיקר העיקרים של המגילה את דרכו של זה המשלם שכר טוב לטובים. בסיום הפרפרזה שלו לעלילת המגילה הוא כותב: "הוכרחתי לספר מעשה רות זה, כי ברצוני להראות את כוח (גבורתו) של אלהים, שיכול להביא גם אנשים פשוטים לידי גדולה מפוארת, כזו שהעלה אליה את דויד שמוצאו מאנשים כאלה" (קדמ' ה, ט, ד). אף שלהשגחה הפועלת בצנעה מאחורי הקלעים תפקיד נכבד בעיצוב הקורות, דומה שתחום זה אינו עיקר המגמה אלא כלי חשוב בעיצובה.

סיומה של המגילה בדויד, ורמזים בולטים לדויד וביתו בגוף המגילה (ראה סעיף יב), הולידו את ההשקפה הרווחת שלא באה המגילה אלא לדבר בייחוסו של דויד, ייחוס החסר בספר שמואל: "תמה אני אם מגילה זו לא באה אלא כדי לייחס זרע בית דוד" (זהר חדש על א, ד).

אף שנוכחות דויד במגילה – הן גלויה והן סמויה – היא עובדה מוצקה, קשה להניח כי מי שביקש להשלים את החסר בשמואל, "ליצור" ייחוס אבות לדויד (כיחס בתי אבותם של שמואל [שמ"א א, א] ושאול [שם ט, א]), יחזור וידגיש כי רות, אם המשפחה המלכותית היתה נכרייה ואפילו מואביה (א, ד, כב; ב, ב, ו, י, כא: ד, ה). אין לראות במסופר על דויד בשמ"א כב, ג-ד: "וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם... וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו...", הד למסורת היסטורית על קשרי דם בין דויד לבין המשפחה המלכותית במואב (או כל משפחה אחרת), פרט שאינו מוצא לו סיוע ברמז ובן-רמז בספר שמואל, כשם שאין ללמוד מבריחת דויד לחצרו של אכיש שגם דמם של מלכי פלשת נמסך בבית דויד.

דומה אפוא שהן אפיונה של רות המואביה כאשה רבת חסד, הן גילויי חסדו של בעז וחיבת המצוות המאפיינת את שניהם, הן דרכי ההשגחה המשלמת לעושי הטובה כגמולם והן ייחוסו של דויד על רות המואביה נועדו יחדיו כדי לעצב את מגמת המגילה. בספרות בית שני (עז' ט-י; נחמ' י, כט-לא; יג, כג-כז) משתקף מאבק נמרץ בנישואים לנשים נכריות (ובמיוחד עמוניות ומואביות). מאבק זה, שראשיתו בעליית עזרא, לא היה קל. גולת הכותרת של המאבק היתה ההתחייבות באמנת נחמיה על איסור נישואי התערובת )י, כט-לא). דומה שבשלב ראשון היתה ידם של עזרא ונחמיה על העליונה, אך עם שובו של נחמיה לשנה אחת לפרס (443 לפסה"נ בקירוב) בטלו תיקוניו זמנית. עם שובו לירושלים ביקש נחמיה לחזור ולהשתית תיקוניו על בסיס מוצק (ח' תדמור, אצל ח"ה בן-ששון (עורך), תולדות עם ישראל א, בימי קדם, ירושלים תשכ"ט, עמ' 169).

היקפה הרחב של תופעת נישואי התערובת מעיד כי לא הכל היו תמימי דעים כי יש פסול בנישואים אלה. הדרישה לגירוש הנשים הנכריות עוררה מן הסתם התנגדות חריפה שמגילת רות מבטאת אותה: גיבורת המגילה היא מופת לאשה נכרייה, מואביה (שמואביותה מודגשת חזור והדגש), הדבקה בחמותה שלא על מנת לקבל פרס, דבקה באלהי ישראל ואף נשבעת בשמו, וסופה שהיא זוכה ומתברכת על ידי ה' המעמיד מזרעה את דויד מלך ישראל. המגילה היא בבחינת תשובה לשאלת רות "מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה" (ב, י).לא מוצאה של האשה קובע אלא מעשיה. בתבונה רבה מצביע המספר על השוני בין רות לבין האבטיפוס של האשה המואביה, על ידי ההשוואה הסמויה למעשה בנות לוט (בר' יט, ל-לח). למותר לציין שרות הצנועה והמהוגנת היא היפוכן הגמור של בנות מואב (במ' כה) הזונות עם בני ישראל ומפתות אותם לעבודה זרה (שם, פס' א-ג). רות ובעז נעלים גם מגיבורים חיוביים של ספר בראשית, תמר ויהודה (בר' לח), ואפילו מרבקה ומעבד אברהם, גיבורי הסיפור המבקש להקפיד על טוהר המשפחה והעם (בר' כד).

רות המואביה הופכת להיות לאם בישראל. ברכת יושבי השער לבעז אף משווה אותה בגלוי עם האמהות: "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל" (ד, יא). רות טובה בעיני אדם ואלהים: ההשגחה נותנת ברכתה לזיווג בעז והמואביה – "ויתן ה' לה הריון" (ד, יג). היחיד שאינו שותף, כנראה, להכרה כי הנישואים לנכרייה רצויים, הוא הגואל הקרוב, המתחמק מקחת את רות המואביה לו לאשה בנימוק המעורפל: "פן אשחית את נחלתי" (ד, ו), והנה זכתה רות ושמה ייזכר לעולם כאמה של מלכות. הגואל הקרוב קיפח את סיכוייו לשם עולם: תחת להזכיר את שמו מכנה אותו המגילה "פלני אלמני" (ד, א). מחבר המגילה העמיד אפוא אם מואביה לדויד כדי ללמד לקוראיו שאין המוצא, ואפילו הוא מואבי, פוסל.

קביעת עיקר מגמתה של מגילת רות כפולמוס נגד התפיסה הנורמטיבית המובעת בספרות בית-שני מוצאת אישורה בשיקולים נוספים המובילים לקביעת זמנה של המגילה (עיין סעיף יג).

ביבליוגרפיה:
כותר: רות : מגמת המגילה
מחבר: זקוביץ, יאיר
שם ספר: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא
עורכי הספר: גרינברג, משה ; אחיטוב, שמואל
תאריך: תש"ן - תשס"ד
הוצאה לאור : עם עובד; י"ל מאגנס; האוניברסיטה העברית בירושלים
בעלי זכויות: עם עובד
הערות: 1. התוכן: ‬
א. יהושע / עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב.
ב. שופטים / עם מבוא ופירוש מאת יאירה אמית.
ג. שמואל א-ב / עם מבוא ופירוש מאת שמעון בר-אפרת. ‬
ד. ירמיה, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת יאיר הופמן. ‬
ה. יחזקאל, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת רימון כשר. ‬
ו. יואל / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן -- עמוס / עם מבוא ופירוש מאת שלום מ’ פאול. ‬
ז. עבדיה / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן. יא, 39 ע’. -- יונה / עם מבוא ופירוש מאת אוריאל סימון. ‬
ח. שיר השירים / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
ט. רות / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
י. אסתר / עם מבוא ופירוש מאת אדל ברלין. תרגם דורון כהן. ‬
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הכרך - רות עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬

 

מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך