עמוד הבית > מבוא למקרא > הסיפור המקראיעמוד הבית > תקופת המלוכה > שאולעמוד הבית > תקופת המלוכה > דוד

תקציר
בסיפורי שאול ודוד בספר שמואל משמש הבגד כמוטיב חשוב. דף המידע מפרט את הסיפורים שבהם מופיע ה"בגד" ועומד על המשמעות שמוסיפה חזרתו של המוטיב לסיפור.

 
מוטיב הבגד בספורי שאול ודוד | מחברת: גליה סמו
 

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

בימי קדם לעתים קרובות יוחסו לבגדי האדם משמעות סמלית. הבגדים סימלו את מעמדו, תפקידו ושליחותו של האדם. פשיטת הבגדים סימלה לעתים את שינוי מעמדו של האדם הלובש אותם, והעברת סמכויותיו לאדם אחר.

בתורה כתונת הפסים של יוסף סימלה את מעמדו הבכיר והמועדף בעיני אביו. האחים שהפשיטו את יוסף מכותנתו והשליכוהו אל הבור (בראשית לז 23-28)- ממחישים באמצעות פעולה זו את הורדתו של יוסף ממעמדו. גם אליהו, שמינה את אלישע לנערו, עשה זאת באמצעות מעשה סמלי הקשור בבגד: הוא השליך את אדרתו על אלישע (מל"ב ב 11-15), וסימל בכך את האצלת רוח הנבואה ואת העברת התפקיד והשליחות הנבואית.

מוטיב הבגד בסיפורי שאול ודוד:

בסיפורי שאול ודוד בולט מוטיב פשיטת הבגדים ולבישתם:

• בשמואל א' טו מתעמת שמואל עם שאול מכיוון שלא ציית לצו האלוהי. שאול חמל על אגג מלך עמלק ועל מיטב הצאן והבקר, ושמואל הודיע לו שה' מאס בו ועומד להדיחו מכֵּס המלכות. שאול מיהר לעכב את שמואל, תפס במעילו והמעיל נקרע (אפשר גם להבין שמעילו של שאול נקרע). שמואל בדבריו הצביע על הסמליות שבקריעת המעיל: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ:" (שמ"א טו 28).

• בשמואל א' יז מסופר על מלחמת דוד בגוליָת. דוד הצעיר וחסר הניסיון הצבאי ביקש להילחם בגוליָת, ולאחר היסוסים רבים הסכים שאול לבקשתו. בתחילה הלביש שאול את דוד מַדֵי קרב: "וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן: וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה... וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו:" (שם, יז 38-39).

בתקופת המקרא העידו מַדֵי הקרב ושריונו של המלך על מעמדו הגבוה, ושאול ויתר עליהם למען דוד. יש הרואים בפעולה זו מעשה סמלי, שהרי בעתיד יפַנה שאול את מקומו על כס המלוכה לדוד. פשיטת הבגדים והעברתם לדוד מסמלת אפוא את חילופי השלטון בין שאול לדוד. אך דוד סירב ללבוש את שריונו של שאול, משום שלא היה לוחם מנוסה אלא נער צעיר, ושריון הלוחמים לא התאים למידותיו. הוא בחר להתייצב אל מול גוליָת ללא שריון או כלי נשק, למעט קֶלַע ואבנים.

גם גולית מתואר לבוש מדי קרב וחמוש היטב, ומראה דוד היוצא לקרב מולו ללא שריון מעורר בגולית רגשות בוז: "...הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת..." (שם יז 43)
אולם דוד מוכיח כי הלבוש אינו מבטיח את הניצחון בקרב, והורג את גולית באמצעות אבן שזורק אל מצחו.

• בשמואל א' יח מתוארת כריתת ברית בין יונתן בן-שאול לבין דוד. יונתן פושט מעליו את בגדי המלכות ואת כלי נשקו: מעילו, מדיו, חרבו, קשתו וחגורו. הוא מציע לדוד את כל אלה, ביודעו שבפעולה סמלית זו הוא מוותר על זכותו להיות המלך המיועד לאחר שאול. בפרק כג הוא גם מצהיר על כך במילים: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה..." (שם כג 17). דוד אינו מסרב לקבל את בגדי מלכותו של יונתן.

כריתת הברית בין דוד ליונתן אירעה לאחר ששמואל משח את דוד למלך, ועל כן ידע דוד שהוא עתיד להחליף את שאול על כס המלוכה.

• בשמואל א' יט מתואר מעמד ההתנבאות של שאול: כשרדף שאול אחרי דוד נודע לו שדוד הצטרף לשמואל ושניהם שוהים ביישוב נָיוֹת. כל השליחים ששלח שאול לתפוס את דוד לא הצליחו במשימתם, והוא יצא ללכוד את דוד בעצמו. משהגיע לנָיוֹת, נחה עליו רוח ההתנבאות והוא פשט את בגדיו והתנבא לפני שמואל. פשיטת הבגדים מצביעה על המצב הנפשי המעורער ששאול היה שרוי בו, ומהווה אמצעי נוסף בידי המחבר ללעוג לו ולהזכיר את אי התאמתו למלוכה.

• פשיטת הבגדים מציינת עוד מעשה סמלי: היא מצביעה על העובדה ששאול עצמו הבין שאינו ראוי עוד לשמש מלך ישראל ועליו לוותר על המלכות. מכיוון ששמואל הודיע לשאול על סילוקו מן המלכות, התפשטותו של שאול לפני שמואל היא מעין הסכמה עם דברי שמואל.

• בשמואל א' כד מסופר, ששאול יצא לרדוף אחרי דוד במדבר עין גדי עם צבא של כ- 3,000 איש. באמצע המרדף מצאו עצמם הנרדפים בקרבת הרודפים - הם ישבו באותה מערה. בניגוד לדוד ואנשיו, שאול ואנשיו לא היו ערים לכך. אנשי דוד עודדו אותו לפגוע בשאול: "...הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת איביך (אֹיִבְךָ) בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ..." (שמ"א כד 4). דוד הושפע מן הדברים, התקרב אל שאול בחשאי וחתך את קצה מעילו בלי ששאול או אנשיו ירגישו בדבר. לאחר שיצא שאול מן המערה, קרא אליו דוד והראה לו את כנף מעילו החתוך. חיתוך המעיל היה סימן שדוד יכול לפגוע בשאול אילו רצה בכך, ומזה אפשר להסיק שדוד לא רצה לפגוע בשאול. שאול הודה בכוונותיו הטובות של דוד ונשבע להפסיק את המרדף אחריו.

• בשמואל א' כח ביקש שאול לדעת מה יהיו תוצאות הקרב שאליו הוא עתיד לצאת. לשם כך הוא נעזר בבעלת אוב שהעלתה את רוחו של שמואל. שאול חשש לגלות את זהותו לבעלת האוב ועל כן פשט את בגדי מלכותו ולבש "בְּגָדִים אֲחֵרִים", כנראה בגדים של פשוטי העם. חז"ל ראו בזה מעשה סמלי - אות לירידת שאול מן השלטון: בלילה שלפני מותו הוא פשט את בגדי מלכותו כאות לכך שבקרוב כבר לא ימלוך על ישראל.

חשיבות סמלית לבגדים במזרח הקדום

האמונה בחשיבותם הסמלית של בגדי האדם רווחה במזרח הקדום כולו. בתעודות מסופוטמיות שונות מן האלף השני לפני הספירה אנו מוצאים כי הבגדים סימלו העברת בעלות, מעמד, תפקיד או גורל, למשל:

• בתעודה משפטית מהעיר אוּגָרִית מתואר הליך גירושין בין מלך אוגרית לאשתו המלכה. המלכה הייתה אמורה לחזור לבית הוריה, ובנה, יורש העצר, יכול לבחור אם לחזור עימה (ולוותר על ירושת הכיסא) או להישאר עם אביו. הוויתור על זכותו לרשת את כס המלכות מתואר כך: "אם יניח את בגדו על כס המלוכה" - משמע שהמלך ויתר על זכותו לרשת את אביו. גם כאן - הנחת (השארת) בגד המלכות מסמלת ויתור על מעמד המלוכה באוגרית.

• בתעודה חִתית מסופר שהחִתים ביקשו לגבור על מגפה שפרצה בארצם. בתעודה מצוין שהמגפה פרצה מפני שהצבא החִתי כבש ארץ אויב, ואלוהי הארץ הכבושה ביקש לפגוע בו ובמלכו. כדי לפייס את אלוהי הארץ הכבושה, לקחו החִתים שבוי ושבויה מארץ האויב, הלבישו אותם בבגדי מלכות (כנראה בגדי המלך והמלכה החִתיים), ושלחו אותם בחזרה אל ארצם, בדרך שממנה בא המלך החִתי וצבאו.

בגדי המלוכה סימלו את גורל הלובש אותם. לפיכך, כאשר אלוהי הארץ הכבושה ביקש לפגוע במלך החִתי - הוא פגע בשבויים החתים שלבשו את בגדי המלוכה.

ביבליוגרפיה:
כותר: מוטיב הבגד בספורי שאול ודוד
מחברת: סמו, גליה
שם פרסום מקורי: מקראנט
תאריך: 2005
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך