עמוד הבית > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > תקופת המלוכה > דוד

תקציר
מסלול טיול בעמק האלה בעקבות הכתובים המקראיים המספרים אודות קרב דוד וגלית (שמואל א י"ז). הלימוד במהלך המסלול עוסק במשמעותו של הקרב כחלק מהמאבק בפלישתים בתקופת ראשית המלוכה ובחשיבותו של הקרב בקורותיו של דוד המלך.

 
מראה מקום : דוד וגולית בעמק האלה | מחברת: גליה דורון
 

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

קרב עמק האלה

סיורנו יוצא בעקבות הקרב המפורסם בין דוד לגלית בעמק האלה. במהלך הסיור נעלה לתל שכה, נשקיף על איזור הקרב מתל עזקה ונסייר בפארק בריטניה היפה.

עמק האלה הפורה ורחב הידיים היווה איזור מעבר חשוב בין איזור ההר (תחום התיישבותו של עם ישראל) לבין השפלה ומישור החוף (תחום מושבם של הפלישתים והכנענים) ועל כן מאבק השליטה על העמק והדרכים המובילות אליו היה בלתי נמנע.


מפת המסלול

סיורנו מתחיל בתל שכה ( סעו עד צומת האלה – מפגש כביש 38 עם כביש 375. פנו מזרחה בכביש 375 לאחר כ 3.5 ק"מ פנו ימינה לדרך עפר המשולטת לתל שכה. סעו כ 500 מ' עד שתראו משמאל שביל העולה לתל.)
בדרככם שימו לב לקבוצת עצים מיוחדת – אלו שיטות מלבינות - עצים נדירים בארצנו, שריד ליער טרופי שהיה כאן בעבר הרחוק.
בחורף מכוסה התל בפריחה נהדרת של כלניות ורקפות ובחדש מרץ מגיעה עונתה של פריחת התורמוסים הכחולים והחרציות הצהובות – מראה נפלא שחבל להחמיצו.


בתמונה: פריחה בתל שכה

העליה לתל תלולה למדי אך המראה מפסגתו, לכיוון עמק האלה שווה את המאמץ. (בקיץ התל מכוסה קוצים ועדיף לוותר על הטיפוס). על התל עצמו שרידים של מבנים קדומים ואפשר אף להבחין בקו החומה שהגנה על הישוב בעבר.


בתמונה: שרידי החומה בתל שכה

לפני שנדון באירועי הקרב שיתרחש כאן, כדאי להבין את הרקע למאבק הפלשתי – ישראלי שהוביל לקרב זה.

הפלשתים התיישבו במישור החוף הדרומי במהלך המאה ה- 11 לפנה"ס ומאז התנהל מאבק בין שני העמים על תחומי שליטה. למאבק הזה היו עליות ומורדות, מימי שמשון ועד ימי דוד. בשלב הראשון, בקרב אבן העזר ניגף עם ישראל, המרכז הדתי בשילה נהרס וארון הברית נלקח בשבי. אין ספק שהלחץ הפלשתי והצורך בצבא קבע ומנהיגות רציפה הביא לדרישת העם למלוכה. בראשית ימי שאול שולטים הפלישתים בפועל בתחומי ההתנחלות הישראלית - נציב פלשתי יושב בגבע שבבנימין ומוצב פלשתי ממוקם במכמש הסמוכה. רק גבורתם של יהונתן בן שאול ונושא כליו מסלקת את הפלשתים מאיזור ההר. הקרב כאן בעמק האלה מהווה את השלב הבא במאבק.

רקע הכרחי נוסף למתרחש בקרב עמק האלה קשור לסיפור משיחת דוד למלך ע" שמואל וההיכרות בין שאול לדוד. מלכות שאול עומדת בסימן העימות הקשה בינו לבין הנביא שמואל - עימות בין נביא הדורש ציות מוחלט לצו האל לבין מלך בשר ודם המפעיל שיקול דעת מדיני וצבאי ואינו ממלא אחר הצו האלוהי. העימות מגיע לשיאו כאשר שמואל קורע את הממלכה משאול על שלא הרג את מלך עמלק. במצות האל מגיע שמואל לבית לחם כדי לבחור במועמד ראוי למלוכה. סיפור הבחירה, כשכל בניו של ישי עוברים בסך לפני שמואל, מזכיר את סיפור סינדרלה כשרק לבסוף מגיע תורו של הבן הצעיר הרועה בצאן.

יא וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי, הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא-נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה. יב וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי-זֶה הוּא.

(שמ"א טז: 11 - 12)

על פי המדרש היותו של דוד רועה צאן היא שהכשירה אותו למלוכה. במגילת מזמורי תהילים שנמצאה בין המגילות הגנוזות בקומראן נמצא מזמור תהילים, המכונה מזמור קנא שאינו מופיע בנוסח התנ"ך המוכר לנו כיום אלא רק בתרגום השבעים. המזמור מצטט לכאורה את דברי דוד המספר על בחירתו:

הללויה לדוד בן ישי
קטן הייתי מן אחי
וצעיר מבני אבי
וישימני לרועה לצאנו
ומושל בגדיותיו
ידי עשו עוגב
ואצבעותי כנור...
ואשימה לה' כבוד...
ראה אלוה הכול...
שלח נביאו למשחני...
יצאו אחי לקראתו הגבוהים בקומתם...
לא בחר ה' בם...
וישלח ויקחני מאחר הצאן...
וישימני נגיד לעמו


כשהרוח הרעה מתחילה לבעת את שאול (וכבר הרמב"ם הגדיר את חוליו כמלנכוליה – דכאון) מציעים עבדיו להביא לו נער יודע נגן להפיג, באמצעות תרפיה מוסיקאלית את דכאונו.

הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר; וַיהוָה, עִמּוֹ... כ וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם, וְנֹאד יַיִן, וּגְדִי עִזִּים, אֶחָד; וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ, אֶל-שָׁאוּל. כא וַיָּבֹא דָוִד אֶל-שָׁאוּל, וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו; וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד, וַיְהִי-לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים. ... כג וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה.

(שם טז: 19 - 23)

כל תכונותיו ומעלותיו של דוד, המצדיקות את משיחתו למלך ואת העדפתו על פני שאול, מתוארות בפסוקים אלה.

לאחר התצפית מתל שכה לכיוון עמק האלה, רדו מן התל וחזרו במכוניות לכיוון צמת האלה. סעו צפונה בכביש 38 ובצמת הבא, צמת זכריה / עזקה, פנו מערבה לכביש 383 . כ 1.5 ק"מ לאחר הצומת פנו, בעקבות השילוט לפארק בריטניה.


בתמונה: פריחה בפארק בריטניה

סעו לאורך דרך הפארק הראשית, על פי השילוט עד לתל עזקה. לאורך הדרך פזורים מתקני משחקים לילדים ופינות פיקניק. השאירו את המכוניות במגרש החניה של תל עזקה ועלו בשביל אל פסגת התל. לאורך הדרך ניצבות אבני שילוט שעל כל אחת מהן מופיע פסוק הקשור לקרב עמק האלה. בראש התל פנו מזרחה לכיוון הספסלים שמתחת לשני עצים בודדים (שקד ואלה). סיפור הקרב גם הוא חקוק על גבי הספסלים. שבו ולרגע התבוננו בנוף הנפלא הנפרס תחתיכם – זהו עמק האלה.

א וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. ב וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. ג וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם.

(שמ"ב יז: 1 - 3)

היכן בדיוק נצבו הצבאות? על פי הכתוב הפלישתים התמקמו בין שכה לעזקה, במקום בלתי מזוהה המכונה אפס דמים בצדו הדרומי של העמק ואילו צבא שאול התמקם כנראה בעמק כשהגבעות מצפון בגבם.

על תיאור הקרב קיימות 2 גרסאות – האחת בספר שמואל א' והשניה בתרגום השבעים ליוונית. קיומם של שני נוסחים מקשה על הבנת המהלכים בדיוק אך כאן עניננו איננו בביקורת הטקסט המקראי אלא בנסיון להבין בשטח את האירועים.

הפלישתים מציעים לנהל את המערכה בדרך של "קרב ביניים" – נציגים של שני הצבאות יילחמו ביניהם ותוצאות הקרב תוכרענה כך. מן הצד הפלישתי מופיע גלית הגתי – תיאור הופעתו המפחידה מזכיר תיאורו לוחמים אגאיים כפי שמתוארים באיליאדה ובציורי כדים מן העולם היווני.

ד וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. ה וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ; וּמִשְׁקַל, הַשִּׁרְיוֹן--חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים שְׁקָלִים, נְחֹשֶׁת. ו וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת, עַל-רַגְלָיו; וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת, בֵּין כְּתֵפָיו. ז וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ, כִּמְנוֹר אֹרְגִים, וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ, שֵׁשׁ-מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל; וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה, הֹלֵךְ לְפָנָיו.

(שם 4 – 7).

גלית מחרף את ה', מתגרה וזורע אימה ופחד במחנה ישראל במשך 40 יום. המשך הסיפור בספר שמואל עובר לפתע אל משפחת ישי בבית לחם. ישי שולח את דוד , בנו הצעיר, לבקר את אחיו הגדולים הנמצאים במחנה בעמק האלה ( סיפור זה אינו מופיע בתרגום השבעים )דוד שומע את דברי החרפות של גלית ועל הבטחת שאול מה ייעשה לאיש אשר יכה את הפלישתי אך אחיו זועמים על ביקורו הלא צפוי ומאשימים אותו שנטש את הצאן כדי לראות במלחמה – נקודת מבט שלילית ולא צפויה על דוד מפי בן משפחתו.

דוד מציע את שרותיו לשאול המסרב : לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, לְהִלָּחֵם, עִמּוֹ: כִּי-נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו (שם 33).

דוד מתרברב שהצליח להרוג גם ארי וגם דב ויצליח להרוג גם את הפלישתי. שאול משכנע ונותן לו את מדיו – שריון וחרב.

וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת-חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת, כִּי לֹא-נִסָּה, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה, כִּי לֹא נִסִּיתִי; וַיְסִרֵם דָּוִד, מֵעָלָיו. מ וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט--וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ; וַיִּגַּשׁ, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי. (שם 39 – 40)

וכך, נצבים זה מול זה – הפלשתי הנורא ודוד הצעיר בעמק מתחתינו. גלית מחרף את דוד ואילו דוד עונה לו בבטחה:

" אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. מו הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים, לְיִשְׂרָאֵל. מז וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה: כִּי לַה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ. " (שם 45 – 47 )

למרות המסר המקראי הברור הבא להדגיש כי הנצחון יושג רק הודות לעזרת האל כי רק לו הישועה, דוד נוהג בתבונה צבאית רבה. הוא בוחר בכלי נשק המוכר לו היטב ובו הוא שולט במיומנות רבה. הוא קל תנועה וזריר לעומת סרבולו של גלית שמשקל השריון רק מכביד עליו והוא מצליח לפגוע בגלית בנקודת התרפה החשופה שלו – במצחו.

מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד. (שם 49 – 50)

דוד כורת את ראש גלית ומביאהו – אל ירושלים ( אין ספק שזהו ביטוי אנכרוניסטי, שנוסף לטקסט מאוחר יותר – ירושלים תכבש ע"י דוד רק לאחר שימלוך בפועל ) את כלי נשקו הוא שם באהלו, אך לימים, כשיברח מפני שאול הוא יקבל את חרב גלית מידי כהני נוב. ( שמ"א כא: 10) . תבוסת הצבא הפלשתי מלאה והם בורחים לעריהם גת ועקרון.

גם המשך הסיפור תמוה (ואינו מופיע בתרגום השבעים). שאול אינו מכיר את דוד (למרות שקודם לכן סופר לנו שדוד מנגן לפני שאול) ושואל מי הוא. זה גם הרגע בו נקשרת נפשו של יהונתן בן שאול בדוד והוא נותן לו את מדיו.

השמחה הפורצת בקרב העם לשמע הנצחון האדיר על הפלשתים:
"וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור (לָשִׁיר) וְהַמְּחֹלוֹת, לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ--בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה, וּבְשָׁלִשִׁים. ז וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת, וַתֹּאמַרְןָ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו. (יח:6 –
7) רק מגבירה את איבתו וקנאתו של שאול שמאותו יום עוין את דוד ורודף אותו.

אז מי הרג את גלית?

סיפור הנצחון המופלא של דוד על גלית נזכר בכמה מקומות במקרא ( למשל כשדוד בורח אל אכיש מלך גת) גם באותו מזמור קנא שנזכר לעיל: "יצאתי לקראת הפלשתי ויקללני באליליו, ואנכי שלפתי חרבו ואכרות ראשו מעליו, ואסיר חרפה מבני ישראל"... ואין ספק שהיתה זו מסורת איתנה שכוחה רב עד היום. יחד עם זאת היו כנראה מספר גרסאות לסיפור , כפי שראינו כבר. בסוף ספר שמואל ב', בפרק כ'א , המספר על גיבורי דוד, נמצאים רמזים למסורת אחרת לחלוטין:

יט וַתְּהִי-עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב, עִם-פְּלִשְׁתִּים; וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן-יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי, אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי, וְעֵץ חֲנִיתוֹ, כִּמְנוֹר אֹרְגִים. שמ"ב כא:19

נראה שספר דברי הימים מנסה ל"ישב" את הסתירה - אלחנן הרג את לחמי אחי גלית (דבה"י א' כ:5) פרשנים כרש"י טוענים שאלחנן ודוד – חד הם. יתרה מזאת יש מדרש חז"ל המספר שגלית ואחיו גיבורי הפלישתים היו בני "הרפה " שאינה אלא ערפה – גיסתה של רות המואביה, שדוד מצאצאיה.

לאחרונה התפרסם מחקר רפואי הטוען שגלית סבל ממחלה גנטית קשה המכונה "אקרו-מגליה" המתבטאת בגידול מופרז של איברי הגוף וחולשה בעצמות - ומכאן שלא פלא שגלית נהרג ממכת אבן בראשו.

אך אין בכל זה כדי לפגוע בלקח העיקרי של נצחון דוד על גלית - כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה.

חזרו למרכז התל ולמעגל התצפית המצביע לעבר הישובים השונים באיזור. חצו את התל לכיוון צפון ורדו בשביל לכיוון המערות החצובות בסלע הקירטון הרך. המערות, המהוות חלק ממערכת מסתור שנחצבה בתקופת מרד בר כוכבא, כנראה, גודרו לאחרונה והכניסה אליהן אסורה. רדו מן התל וחזרו בשביל, דרומה לכיווון מגרש החניה. חזרו לצומת הדרכים שממנה פניתם אל התל. כאן תוכלו לרדת אל כביש 38 או להמשיך בטיול לאורך דרכי הפארק.
המשיכו בכיוון מצפה משואה ושימו לב לעמודוני השילוט. לאחר 3.8 תגיעו לשלט המכוון לתל שקלון.


בתמונה: בור מים בתל שקלון

עלו בשביל המסודר לכיוון התל בין העצים והפריחה המרהיבה (בעונת החורף והאביב) לאורך הדרך תוכלו לראות מתקנים חקלאיים – גתות לדריכת יין מן התקופה הביזנטית. בראש הגבעה שרידי ישוב ובורות מים מטוייחים וכן אבן מיל רומית שהועברה הנה – לא ברור על ידי מי - מאתר אבני המיל הנמצא לאורך כביש 38.


בתמונה: אבן מיל רומית

חזרו למכוניות באותה דרך ( כ -45 ד' הלוך וחזור) . המשיכו בדרך הפארק דרומה - לימינכם משתרע הנוף הנפלא של גבעות השפלה, עד הים. הדרך מסתיימת במצפה משואה. ממגדל היערנים תצפית נפלאה על כל האיזור.


בתמונה: ממגדל היערנים במצפה משואה

ביבליוגרפיה:
כותר: מראה מקום : דוד וגולית בעמק האלה
שם פרסום מקורי: מראה מקום
מחברת: דורון, גליה
תאריך: 2005
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מראה מקום הוא אוסף של דפי מידע על אתרים ומסלולי טיול בארץ בזיקה למקרא.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך