עמוד הבית > ממצרים לכנען

תקציר
סקירת הנוכחות של שבטים שמים מערביים במצרים. מקורות מצריים מעידים על שבויים שמיים, על שבטים של פולשים שמיים שבתקופה מסוימת אף שלטו במצרים (ההיקסוס) ועל עבדים שמיים שהיו אפילו בתפקידי מנהל.

 
מבוא לספר שמות : ההיבט ההיסטורי - כניסת שמיים מערבים למצרים | מחבר: מיכאל הלצר
 

דברי הימים הוצאה לאור

בתקופת הממלכה הקדומה, בימי שלטון השושלת החמישית והשישית (מאות כ"ה-כ"א לפה"ס), כבר היו במצרים שבויים מקרב נוודי הנגב וסיני. המצרים כינו אותם "עאמו" ("עם"); ואפשר שהיה זה מונח שמי לציון "שבט". שבטים שמיים נכנסו לדלתא של הנילוס בסוף הממלכה הקדומה (מאות כ"ב-כ"א לפה"ס), ועסקו שם בגידול צאן ובקר. בתקופת הממלכה התיכונה (מאות כ'-י"ח לפה"ס) מוזכרים שמיים מאסיה המערבית (ארץ-ישראל וסוריה) כעבדים במצרים. מסתבר שהיו חלק מהשלל, שהביאו עמם המצרים ממבצעיהם בארץ כנען. עבדים רבים בעלי שמות שמיים נזכרים בפפירוס של בית-עבדים מלכותי – ממוינים לפי מקצועותיהם – כגון מנחם, אדותו (גברת), אחתי-מילכתו, ענתאמי והאביאלו. בכתובות ממכרות הטורקיז בסיני נזכרים שמיים-מערביים בקרב צוותי העבודה, וביניהם גם אנשי מנהל.

בתמשיח המפורסם מבני חסאן תואר שבט קטן הבא מצרימה. ואמנם נודעה נדידת שבטים שמיים-מערביים מצרימה בשנות בצורת. במספרים גדולים יותר התחילו עמים שמיים-מערביים להגיע מצרימה מתחילת מאה י"ז בערך. התופעה קשורה בנדודי שבטים המכונים היקסוס (על פי מאנתון, היסטוריון מצרי בתקופה ההלניסטית), שנקראו במצרית חיקא שאסו – "נסיכי הנודדים". מוצאים ביניהם בעלי שמות שמיים כמו מנחם, ענתחר (ענתאל) ויעקבחר (יעקבאל). שבטים אלה לא פלשו למצרים בבת אחת, אלא הסתננו אליה לאט לאט. בשל חולשת הממלכה בימי השושלת השלוש-עשרה ובשל מספרם הרב של שמיים-מערביים במצרים תפסו ההיקסוס את השלטון. הם התיישבו בדלתא של הנילוס, והטילו מסים כבדים על הנסיכויות הוסליות בדרום מצרים. שלטון ההיקסוס נמשך עד תחילת מאה ט"ו; אז הצליח שליט תבי (נף) לגרשם ממצרים. במחצית הראשונה של מאה ט"ו ייסד פרעה יעחמס את השושלת השמונה-עשרה, ראשית הממלכה החדשה במצרים. פרעוני שושלת זו הרבו להילחם בכנען, הביאו עמם משם שלל רב ובתוך זה עבדים רבים, ששועבדו לעבודות חקלאיות ולמלאכה. אחרים הועסקו בעבודת מקדשים. מאז ימי תחותמס הרביעי ידוע על שבויים, שגרו בכפרים מסוימים וחויבו בעבודות למלך. בתעודות רבות מסופר על עבודות כפייה אחרות, שהוטלו על שבויים מערב-שמיים: בניית מקדשים וארמונות וסלילת דרכים. אך בין השמיים-המערביים במצרים ידועים גם אנשים בתפקידים חשובים למדי. בסוף השושלת השמונה-עשרה (תחילת מאה י"ד לפה"ס) רבו פקידים גבוהים בעלי שמות שמיים במנהל של אמנחתפ השלישי ובני אמנחתפ הרביעי (אחנתון). בתחילת השושלת התשע-עשרה (במחצית הראשונה של מאה י"ג לפה"ס) היה בן-ישן מנהל מחסן המזון המלכותי של רעמסס השני, ובן-ענת היה אחד מרבי-החובלים של הצי המלכותי. המלך השיא לו את אחת מבנותיו. ריבוי זה של שמיים-מערביים יכול להאיר את הרקע להימצאות בני ישראל במצרים.

לחלקים נוספים מתוך מאמר זה:
מבוא לספר שמות : המבנה הספרותי של ספר שמות והרכבו
מבוא לספר שמות : הרכב הספר לפי "השערת המקורות"
מבוא לספר שמות : הרכב ספר שמות לפי "השערת המסורות"
מבוא לספר שמות : ההיבט ההיסטורי - כניסת שמיים מערבים למצרים (פריט זה)
מבוא לספר שמות : ישראל במצרים - הרקע ההיסטורי
מבוא לספר שמות : הדי מאורע יציאת מצרים בנביאים ובכתובים
מבוא לספר שמות : הצורות הספרותיות בספר שמות

ביבליוגרפיה:
כותר: מבוא לספר שמות : ההיבט ההיסטורי - כניסת שמיים מערבים למצרים
מחבר: הלצר, מיכאל
שם ספר: עולם התנ"ך
עורך הספר: הרן, מנחם
תאריך: 1983-1996
הוצאה לאור : דברי הימים הוצאה לאור
בעלי זכויות: דברי הימים הוצאה לאור
הערות: 1. ‫מאושר על-ידי משרד החינוך והתרבות.
2. האנציקלופדיה מורכבת מ- 24 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. מתוך הכרך שמות בעריכת פרופ' שמריהו טלמון.

מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך