עמוד הבית > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > נבואה > שמואלעמוד הבית > תקופת המלוכה > שאול

תקציר
חלק זה של המאמר מציין שלושה עניינים סיפוריים שבהם סיפור שמואל וסיפור המלכת שאול דומים לסיפורים מתעודות מארי: בקורים שיפוטיים ופולחניים של נביא בערי הממלכה, אתונות אבודות וצוותי חיפשו שנשלחים לחפשם ו"זקן" ככינוי לנביא או למתנבא.

 
התרחשויות בחיי שמואל ושאול, דויד ושלמה והתעודות ה"נבואיות" ממארי : פכים קטנים בתעודות מארי ובספר שמואל א' | מחבר: אברהם מלמט
 

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

במאמר זה ליקטתי חמש פרשיות הכלולות בספרי שמואל ובספר מלכים א', פרשיות שיש להן מקבילות כלשהן בתעודות מארי.1 העמדת החומר ממארי מול החומר שבמקרא עשויה להאיר את הסוגיות הנדונות אהדדי. אפתח במקבילות שהן פחותות-ערך ואקראיות, לכאורה, ומהן אפליג אל דוגמאות שבגדר תפיסות הגותיות, בייחוד השקפות במישור ההיסטורי-התיאולוגי.

1. סיורו של נביא או מתנבא בערי הממלכה

אתחיל בדוגמה של הסיורים שערך נביא או מתנבא לערים שונות במסגרת התפקידים שמילא במארי.2 אסקודום, המתנבא הראשי בחצר המלכות במארי בתקופת בבל העתיקה, מודיע ליסמח-אד, המשנה למלך במארי מטעם השושלת המכונה במחקר שלא בצדק ה"אשורית", על ביקורו בארבע ערים ברחבי הממלכה לשם עריכת טקס ראייה בקרביים של כבש למען שלום תושבי הערים האלו.3 המדובר בערים סגרתום שעל נהר חבור התחתון, תרקה שבסביבת שפך החבור אל הפרת, צופרום שמדרום לתרקה והבירה מארי שעל גדת הפרת, עיר מגוריו של אסקודום. כל ארבע הערים שכנו בלב-לבה של ממלכת מארי. אין אנו יודעים דבר על תכיפות ביקוריו של המתנבא במקומות אלה, אך נבואת אסקודום על סגרתום היתה תקפה לפרק-זמן של שישה חודשים (שורה 19).

לפי המסופר במקרא ערך גם שמואל הנביא ביקורים, במקרה זה ביקורים שנתיים, בארבע ערים, ארבעתן ערי-קודש, שהיו בהן מקומות פולחן. ארבעתן שכנו בנחלות בנימין ואפרים, לבה של ישראל בימים ההם: בית-אל, הגלגל, המצפה והרמה. הגלגל לא זוהתה בוודאות, ואילו על הרמה נאמר: "ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל" (שמ"א ז: יז).4

לפנינו אפוא הקבלה ברורה לפעילותה של אישיות דתית רמת-מעלה, אשר ערכה סיורים פולחניים ושיפוטיים ברחבי המדינה, אף שסיוריו של אסקודום התנהלו במרחקים נרחבים יותר מאלה של שמואל. נקודה ראויה לציון היא, כי בשני המקרים מדובר בארבע ערים דווקא. דומה, שאין זה עניין שבמקרה, לכל הפחות בנוגע למארי. בתעודות מארי נזכרת לא אחת קבוצה בת ארבעה מקומות, והזכרת ארבעה מקומות מציינת, כנראה, מחוז מינהלי יציב ומוגן.5

2. אתונות אובדות

אחד הסיפורים התמימים הידועים מספר שמואל א' הוא פרשת האתונות שאבדו לקיש, אבי שאול. קיש מבקש משאול לחפש את בעלי-החיים (שמ"א ט: ג ואילך),6 ובלוויית אחד הנערים יוצא שאול לתור אחרי האתונות באיזור בנימין ואפרים, אך לשווא. הנער מפנה את תשומת-לבו של שאול לעובדה, כי בקירבת מסלולם מצוי נביא – הלוא הוא שמואל – אשר יידע בוודאי היכן האתונות, והוא מציע לבקר אצל איש האלוהים. ואכן, בסופו של דבר נמצאו האתונות. אך הביקור אצל שמואל נועד, כידוע, להמליך את שאול למלך. שאול ביקש אתונות ומצא מלכות. סיפור האתונות אינו אלא תואנה, ולאמיתו של דבר הוא סיפור טפל בשרשרת ההתרחשויות המוליכה למשיחתו של שאול למלך בידי שמואל.7 יש מקום להניח, שאובדנן של אתונות והחיפוש אחריהן היו חזיון נפרץ, אלא שבתעודות הקדומות כמעט אין זכר לעובדה זו.

בתעודות מארי אפשר למצוא מקבילה לעצם אובדנן של אתונות בטקסט שמספרו A.629. 8 במקרה שלפנינו פונה אסקודום המתנבא למלך מארי זמרי-לים. תחילה מסופר, כי המלך רכש אתון, ואחר-כך מדווח הכותב על אתונות אחרות שאבדו. האתונות של אסקודום עצמו היו בעיר קטונן שעל החבור, הרחק ממארי, בפריפריה הצפונית של הממלכה. אסקודום מוסיף, כי על זמרי-לים לדעת, שגם האתונות של מאן-דהו אבדו. כאשר אבדו אתונות, על-פי-רוב שוגרו צוותי חיפוש כדי להשיבן.

3. "זקן" – כינוי לנביא או למתנבא

בחלום נבואי ממארי מופיע "איש זקן" (Iú šu.gi) במקדש האל דגן.9 שם הנמען חסר במכתב שהובא בו החלום, אך הוא ללא ספק המלך זמרי-לים. אסתמך כאן על גירסת הקריאה של ששון, אך בלי לאמץ את מסקנותיו.10 הדיווח פותח במלים אלו:

[כה אישה...] בחלומה (או מוטב – בחזונה): איש זקן שכן במקדש (או במשכן) של דגן.

סבורני, כי המלה maška]nātum] הזכרת כאן, כפי הנראה, היא התיבה השמית-המערבית "משכן", הידועה מן המקרא. אפשר אפוא להעלות את הסברה, כי המלה Iú šu.gi משמשת לעתים כינוי למתנבא או לבעל חזון. בהמשך המכתב נאמר:

[לפני אתור-מ]ר השתחווה (האיש הזקן) ואמר: "הגדתי לכם [ ] כולכם מתים, אך אינך רוצה להקשיב לדברי" (שורות 5-3).

בהמשך הכתוב נזכרים אלים שונים, הדנים בחזונו של האיש הזקן. לאור המקבילות במקרא מותר להניח, כי המכתב מכיל נבואה, ולאו דווקא חלום. ואם אכן כך הדבר, יש להשמיטו בפרסום הרשמי מן החלק העוסק בחלומות.

במקרא נזכר "זקן" בשלוש התרחשויות שונות שבהן הכוונה אולי לנביא. תחילה ראוי להזכיר את המיפגש הדראמאטי בעין-דור בין שאול לבעלת האוב (שמ"א כח: ז-יד).11 בעלת האוב מעלה, כידוע, את כוחו של שמואל בעקבות הפצרתו של שאול. לדברי בעלת האוב שמואל הוא איש "זקן" (תרגום-השבעים גורס "זקף" ומתרגם כאילו שמואל עולה מן הארץ זקוף; שם, פסוק יד). בעלת החזון היתה אישה, כמו במארי, וכמו במארי לא ציית שאול לדברי שמואל, ולפיכך זכה לנבואת חורבן (שם, פסוק טו ואילך).

נוסף על פרשת עין-דור נזכר במקרא "נביא אחד זקן" עלום-שם בסיפור הלגנדארי המיוחס לירבעם מלך ישראל (מל"א יג: יא, כט).12 הנביא גר בבית-אל, מקום שם השגיח על "איש האלוהים", שמוצאו מיהודה.

ולבסוף, בעת נדודיהם של בני-ישראל במדבר פעל סגל של שבעים הזקנים שאסף אותם משה סביב המשכן. הזקנים זכו שם לרוח נבואה (במ' יא: כד-כה).

כללו של דבר, הן במארי הן במקרא נזכרים לעתים אנשים באים בימים שניחנו בכישורים של בעלי חזון, ואפילו של נביאים.

לחלקים נוספים של המאמר:

התרחשויות בחיי שמואל ושאול, דויד ושלמה והתעודות ה"נבואיות" ממארי : פכים קטנים בתעודות מארי ובספר שמואל א' (פריט זה)
התרחשויות בחיי שמואל ושאול, דויד ושלמה והתעודות ה"נבואיות" ממארי : נבואת אד (הדד) לזמרי-לים ונבואת נתן לדויד
התרחשויות בחיי שמואל ושאול, דויד ושלמה והתעודות ה"נבואיות" ממארי : הפקעת המלוכה בידי האל והעברתה לאחר

הערות שוליים:

  1. על שתי מקבילות נוספות בין מארי לספרי שמואל ראה: א' מלמט, "שתי מקבילות לנבואת המקרא מן הנבואות החדשות ממארי", בתוך: מ' הלצר ואחרים (עורכים), מחקרים בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של ארץ-ישראל מוגשים למשה דותן, חיפה תשנ"ג, עמ' 110-107.
  2. ראה: J.M. Durand, Archives épistolaires de Mari, I (Archives royals de Mari, transcripts et traduits = ARMT, XXVI:I), Paris 1988, pp. 32 f., 226 f. = ARMT, V, p. 65, II. 15-28
  3. ראה: F.M. Cryer, Divination in Ancient Israel and Its Environment (SJSOT, CXLII), pp. 202 f.
  4. ראה: H.P. Smith, The Books of Samuel (International Critical Commentary), Edinburgh 1898, pp. 54 f.; P.K. McCarter, I Samuel (Anchor Bible), Garden City (N.Y.) 1980, p. 148; Klein, I Samuel (World Bible Commentary), Waco (Tex) 1983, pp. 69 f.
  5. ראה: J.M. Durand, Documents épistolaires du palais de Mari, I (Littératures anciennes du Proche-Orient, XVI), Paris 1997, p. 202
  6. ראה: קליין (לעיל, הערה 3). עמ 86 H.W. Hertzberg, Die Samuel Bücher (Das Alte Testament Deutsch), Göttingen 1960, pp. 177 ff.
  7. ראה: מ"צ סגל, ספרי שמואל, ירושלים 1956, עמ' סד ואילך.
  8. ראה: דיראן (לעיל, הערה 2), עמ' 206 ואילך.
  9. שם, עמ' 469 ואילך.
  10. ראה: J.M. Sasson, "Mari Apocalyptism Revisited", in: K. van Lebrerghe and A. Schoors (eds.) Immigration and Emigration – Festschrift E. Lipiński, Louvain 1995, pp. 292-297
  11. חיבורים אחרונים על סוגיה זו ראה: J. Tropper. Nekromantie (Alter Orient und Altes Testament, XXII), Neukirchen 1989. pp. 225 f.: M. Kleiner, Saul in En Dor – Wahrsagung oder Totenbeschwörung, Erfurt 1995; B.B. Schmidt. "the Witch of En-Dor. I Sam 28, and Ancient Near Eastern Necromany", in: M. Meyer and P. Mirecki (eds.) Ancient Magic and Ritual Power, Leiden 1995, pp. 111-129
  12. ראה: M. Noth, Könige I (Biblischer Kommentar zum Alten Testament), Neukirchen 1968, pp. 298 ff.

ביבליוגרפיה:
כותר: התרחשויות בחיי שמואל ושאול, דויד ושלמה והתעודות ה"נבואיות" ממארי : פכים קטנים בתעודות מארי ובספר שמואל א'
מחבר: מלמט, אברהם
שם ספר: ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. כרך כ"ו ספר פרנק מור קרוס
עורכי הספר: לוין, ברוך א. ; נוה, יוסף ; קינג, פיליפ י. ; שטרן, אפרים
תאריך: תשנ"ט
הוצאה לאור : החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה; היברו יוניון קולג'. המכון למדעי היהדות
הערות: 1. מתוך הסידרה : ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך