החי במקרא: אריה | מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
 

גשר מפעלים חינוכיים

חית טרף גדולה ואכזרית, ממשפחת החתוליים.

בתקופת המקרא היה האריה מצוי בכל ארץ ישראל, והדבר משתקף בסיפורי המקרא ובדימויים שבשירה המקראית.

כינויים נרדפים לאריה הם ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ. ושם נוסף: גור אריה. הנקבה נקראת לביאה.

כוחו וגבורתו של האריה היו למשל, ושאגתו מטילה אימה ופחד, ולכן נקרא האריה "מלך החיות".

בשירה המקראית מדומים לאריה, בהדגשת תכונות שונות: ה', עם ישראל, אחדים משבטי ישראל, מלכי יהודה, מלכי האומות, אוייבי העם ואוייבי הצדיק, הרשעים, הארבה.

בחזון אחרית הימים מתואר מצב אידיאלי עתידי של שלום, המתבטא בצמחונות כללית, והוא מאופיין בשיאו בביטוי: "ואריה כבקר יאכל תבן" (ישעיהו יא 7).

האריה משמש מוטיב שכיח באמנות בישראל ובעמים האחרים, בפיסול, בציור, בגילוף ובתחריט. האריות עוצבו כ"שומרי סף" בפתחי ארמונות, כרגלי כסאות-מלכות, כתומכי קירות וכד'.

באמנות היהודית ניצבים גורי האריות בצד ארון הקודש, כתומכים ומגוננים.

 


מעבר למונחון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: החי במקרא: אריה
שם אתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור : גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות: גשר מפעלים חינוכיים
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך