רעש, רעידת אדמה במקרא | מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
 

גשר מפעלים חינוכיים

רעש פירושו זעזוע, חרדה, דאגה, אולי בשל הקולות הנילווים לזעזוע חזק: "מעם ה' צבאות תפקד, ברעם וברעש וקול גדול, סופה וסערה ולהב אש אוכלה" (ישעיהו כ"ט 6).

 כך ניתן גם להסביר את הרעש בהתגלות ה' לאליהו, כשהוא מונה תופעות כגון רוח גדולה וחזקה, רעש ואש (מלכים ב', י"ט 11-12). במיוחד חל השם רעש על רעידת אדמה.

רעידת האדמה היחידה שיש לה ראיות במקרא היא הרעש שבימי עוזיהו (עמוס א' 1, זכריה י"ד 5). יום ה' המתואר בישעיהו (ב' 9) רומז לתופעות דומות, ואולי הושפע מהרעש של ימי עוזיהו.

רעידת האדמה מוזכרת לרוב בדימויי השירה המקראית, בדרך כלל כסמל לפורענות שה' מביא על העם והעולם כעונש, או שה' מציל ממנה:

"המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון" (איוב ט' 6);

"תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת" (משלי ל' 21-23);

"על כן לא נירא בהמיר ארץ, ובמוט הרים בלב ימים" (תהלים מ"ו 3).

 


מעבר למונחון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: רעש, רעידת אדמה במקרא
שם אתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור : גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות: גשר מפעלים חינוכיים
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך