מאור, מאורות השמים במקרא | מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
 

גשר מפעלים חינוכיים

בבראשית א' (14-19) נזכרים המאורות בסיפור בריאת העולם, והכוונה לשמש ולירח, ועליהם יש להוסיף את הכוכבים – אלה איתני הטבע, גרמי השמים.

המאורות נבראו על ידי ה' ביום הרביעי, בין הדומם והצומח לביו החי. במיתוסים האליליים משמשים השמש והירח, ואף הכוכבים, כאלים ראשיים בפולחן, ואילו במקרא צומצם כוחם, ותפקידיהם מפורטים ומדוייקים:

א. להבדיל בין היום לבין הלילה – התחלפותם מסמנת את ההבדל העקרוני שבין יום ללילה;

ב. להיות לאותות ולמועדים ולימים ושנים – כלומר, לשמש סימנים למדידת הזמנים, לקביעת מועדים ולחישוב לוח השנה. בני ישראל השתמשו לחישוביהם בעיקר בסיבובי הירח, והשתמשו לחישוביהם גם במחזור השמש;

ג. להאיר על הארץ, כמו מנורות – למרות שאינם מקור האור העיקרי, אלא האור שברא אלוהים ביום הראשון;

ד. למשול ביום ובלילה – וזהו צימצום שילטונם לגבולות שקבע להם ה'.

בנבואה נזכרים השמש והירח בנבואות פורענות ובנבואות יום ה' בתיאורי המהפכה שתתחולל בעולם: אובדן אורם מסמל את החורבן הכללי.

ולעומת זאת – בחזונות אחרית הימים זריחת אורם וגידול אורם מסמלים את הישועה.

 


מעבר למונחון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: מאור, מאורות השמים במקרא
שם אתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור : גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות: גשר מפעלים חינוכיים
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך