מזוזה | מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
 

גשר מפעלים חינוכיים

מזוזה בלשון המקרא היא כינוי לדפנות הפתח, משני הצדדים, בין הסף והמשקוף (שמות י"ב 7, דברים ו' 9 ועוד).

על המזוזה נהגו לציין את שמו או מלאכתו של השוכן בבית, בכתובות קצרות או ארוכות. במקדשים נהגו לחקוק על המזוזה כתובות ושמות אלים, וכן בפתחי קברים.

בסיפור מכת בכורות במצרים מצויין שבני ישראל שבארץ מצרים מרחו על מזוזות בתיהם ועל המשקוף את דם השה של קורבן הפסח (שמות י"ב 7), ובכך סימנו שאין לפגוע בשוכני הבתים הללו.

ישנו מנהג עממי לתלות קמיע כלשהו על המזוזה לשם שמירה על שוכני הבית מכל רע.

המצווה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים ו' 9) נועדה מתחילה לשמש מזכרת תמידית לבני ישראל שעליהם לשמור ולקיים את מצוות ה'.

בתוך המזוזה שקובעים על מזוזת-הבית כתובות שלוש פרשיות על קלף ("שמע" – דברים ו' 4-9; "והיה אם שמוע" – דברים י"א 13-21).

המזוזה נקשרה באמונה עממית עם הבטחון שהיא מסוגלת לשמור מפני פגיעה רעה.

על המזוזה בימינו כתובות אותיות שדי – שהוא אחד משמותיו של ה', או ראשי תיבות: שומר דלתות ישראל.

לקריאה נוספת באתר לקסיקון לתרבות ישראל:
המזוזה כסגולה
המזוזה הקראית והמזוזה השומרונית

 


מעבר למונחון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: מזוזה
שם אתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור : גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות: גשר מפעלים חינוכיים
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך