כמו בתיאורו של אבל פן את גירוש אדם וחווה מגן העדן , כך גם כאן הרקע תופס חלק גדול מהציור, והגר וישמעאל תופסים חלק קטן יותר ממנו, דבר המדגיש את בדידותם וחוסר האונים שלהם. גם כאן הדמויות המגורשות מתוארות מגבן, כאשר אנו, הצופים, נמצאים לכאורה במקום ממנו הן גורשו, ודבר זה מדגיש את פגיעותן של הדמויות. הדמויות הארוכות והצנומות משתלבות בצבעי הרקע, הגוונים עדינים ולא רוויים, ישנם אזורים ריקים רבים בציור - כל אלה יוצרים אווירה נוגה ושקטה.