אשת פוטיפר מוצגת כאשה חושנית, חשופת גוף, עטוית תכשיטים, שרועה על מיטה, עם רקע אדום שיכול להצביע גם הוא על חושניות. הצגתה בציור זה מזכירה את תיאורן של נשות ההרמון, נושא שריתק אמנים מערביים רבים, כמו דלקרואה (Delacroix) ואנגר (ingre). למרות שעל-פי הטקסט המקראי אשת פוטיפר היתה נועזת ובוטה כאשר הזמינה את יוסף לשכב עמה, הדמות המתוארת כאן אינה נועזת מספיק כדי להביט ישירות אלינו או כדי לחשוף את חלקי גופה המוצנעים.