עמוד הבית > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראית

תקציר
מבוא כללי על הקשר בין ארכיאולוגיה למקרא. הארכיאולוגיה חושפת בפני החוקרים את הרקע ההיסטורי והתרבותי שבו נוצר המקרא, אך לא בהכרח מאשרת את האירועים עליהם מספר .

 
ארכיאולוגיה והמקרא : מבוא | מחברים: ישראל פינקלשטיין; ניל אשר סילברמן
 

אוניברסיטת תל אביב

הסיפור על נסיבות כתיבתה של ההיסטוריה המקראית – ועל הדרך שבה היא משתלבת בתולדותיו של עם ישראל – קשור קשר אמיץ לסיפור המרתק של התגליות הארכיאולוגיות בעידן המודרני. החיפוש אחרי האמת ההיסטורית במקרא התמקד בארץ קטנה, תחומה בשניים מעבריה במדבריות, שהתייסרה במהלך הדורות בבצורות חוזרות ונשנות ובמלחמות כמעט בלתי-פוסקות. עריה ואוכלוסייתה היו זעירות בהשוואה לעריהן ואוכלוסיותיהן של האימפריות השכנות לה, מצרים ומסופוטמיה, וגם תרבותה החומרית היתה דלה בהשוואה לפאר ולהדר של שכנותיה. ואף-על-פי-כן ארץ זו היתה ערש הולדתה של יצירת מופת ספרותית, שנודעה לה השפעה כבירה על הציוויליזציה העולמית, כאסופה של כתבי-קודש וכחיבור היסטורי גם יחד.

למעלה ממאתיים שנות חקר המקרא, וחפירות נרחבות בכל הארצות שבין הנילוס לנהרות הפרת והחידקל, איפשרו להתחיל להבין מתי, מדוע וכיצד התגבשה ההיסטוריה המקראית. הודות לניתוח מפורט של השפה והסוגות הספרותיות הנבדלות בטקסט, זיהו החוקרים את המקורות שעליהם מבוסס הנוסח המקראי. במקביל הניבה הארכיאולוגיה ידע נרחב ביותר, כמעט אנציקלופדי, של התרבות החומרית, השפות, החברות וההתפתחויות ההיסטוריות בפרק הזמן שבו התגבשו בהדרגה המסורות של עם ישראל הקדום – תקופה המשתרעת על-פני כשש מאות שנה, מ-1000 עד 400 לפסה"נ בקירוב. וחשוב מכל: התובנות הטקסטואליות והראיות הארכיאולוגיות חברו יחדיו לסייע לנו להבחין בין סאגה, סיפורי עם ושירה, לבין המאורעות והתהליכים הגשמיים יותר בהיסטוריה הקדומה של המזרח הקרוב.

בזכות המחקר הארכיאולוגי אנו יודעים כיום אילו יבולים ובעלי-חיים גידלו בני-ישראל ושכניהם, מה אכלו, כיצד בנו את עריהם ועם מי סחרו. עשרות ערים ועיירות הנזכרות במקרא זוהו ונחשפו. שיטות חפירה חדישות ומיגוון רחב של בדיקות מעבדה שימשו לניתוח הציוויליזציות של הישראלים הקדומים ושל שכניהם הפלשתים, הפייניקים, הארמים, העמונים, המואבים והאדומים. בכמה מקרים התגלו כתובות וחותמות שניתן לקשרם ישירות עם אנשים הנזכרים במקרא. אבל אין בכך כדי לומר שהארכיאולוגיה הוכיחה כי הסיפור המקראי נכון על כל פרטיו. ההיפך הוא הנכון: כיום ברור כי מאורעות רבים בהיסטוריה המקראית לא התרחשו באורח שבו הם מתוארים בתנ"ך. ברור כי כמה מהמאורעות הנודעים ביותר המתוארים בטקסט לא התרחשו כלל.

הארכיאולוגיה סייעה לנו לשחזר את ההיסטוריה שמאחורי התנ"ך, הן ברמה של המלכים והממלכות הגדולות והן בכל האמור בחיי היומיום. כפי שנסביר בפרקים שלהלן, כעת אנו יודעים כי ספרי התנ"ך המתארים את ההיסטוריה המוקדמת של בני-ישראל קובצו לראשונה (ולמעשה אף חוברו) במקום ובזמן מסוימים שניתן לזהותם בדיוק: ירושלים של המאה השביעית לפסה"נ.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
ארכיאולוגיה והמקרא : מבוא (פריט זה)
ארכיאולוגיה והמקרא : חלוקת ספרי התנ"ך
ארכיאולוגיה והמקרא : מגן עדן לציון
ארכיאולוגיה והמקרא : מי כתב את החומש ומדוע?
ארכיאולוגיה והמקרא : שתי גרסאות להיסטוריה המאוחרת של עם ישראל
ארכיאולוגיה והמקרא : היסטוריה או לא?
ארכיאולוגיה והמקרא : זיהויים גיאוגרפיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה
ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מאיור למקרא ועד האנתרופולוגיה של עם ישראל הקדום
ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשה

ביבליוגרפיה:
כותר: ארכיאולוגיה והמקרא : מבוא
שם ספר: ראשית ישראל : ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי
מחברים: פינקלשטיין, ישראל ; סילברמן, ניל אשר
תאריך: 2003
הוצאה לאור : אוניברסיטת תל אביב
הערות: 1. מאנגלית: עדי גינצבורג - הירש.
הערות לפריט זה: 1. המאמר לקוח מפרק המבוא בספר.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך