עמוד הבית > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראית

תקציר
כתובות וממצאים מהמזרח הקדום מהוים מקורות חוץ מקראיים המעידים על הרקע ההיסטורי של האירועים עליהם מספר המקרא.

 
ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה | מחברים: ישראל פינקלשטיין; ניל אשר סילברמן
 

אוניברסיטת תל אביב

בימי-הביניים ובתקופת הרנסאנס נעשו נסיונות חוזרים ונשנים לבסס כרונולוגיה מקובלת כלשהי לאירועים המתוארים במקרא. רוב הנסיונות הללו קיבלו את מניין השנים בתנ"ך כלשונו. כדי לאמת את הכרונולוגיה הפנימית במקרא נדרשו מקורות חיצוניים, ואלה נמצאו בסופו של דבר בקרב השרידים הארכיאולוגיים של שתי התרבויות החשובות ביותר – והמשכילות ביותר – בעולם הקדום.

מלומדים אירופים החלו לחקור את מצרים, על מבניה האדירים והאוצר הבלום של כתובות הירוגליפיות המצוי בה, בשלהי המאה השמונה-עשרה. אבל רק עם פיענוח הכתב המצרי (על-סמך אבן רוזטה, הכתובה שלוש שפות) בידי החוקר הצרפתי ז'אן-פרנסואה שמפוליון, בשנות העשרים של המאה התשע-עשרה, התברר ערכם ההיסטורי של השרידים העתיקים ממצרים לתיארוך מאורעות היסטוריים בתנ"ך, ואולי אף לאימותם. זיהוי הפרעונים הנזכרים בסיפורי יוסף ויציאת מצרים נותר אומנם בסימן שאלה, אבל התבררו קשרים ישירים אחרים בין מצרים וישראל הקדומה. אסטלה שהקים פרעה מרנפתח בשנת 1207 לפסה"נ מזכירה ניצחון על קבוצה הקרויה "ישראל". ופרעה שישק, הנזכר בספר מלכים א (יד, כה) כמי שעלה על ירושלים בשנה החמישית לשלטון רחבעם בן שלמה, זוהה כששונק הראשון מן השושלת העשרים ושתיים, ששלט במצרים מ-945 עד 924 לפסה"נ. ששונק הותיר תיאור של מסע המלחמה שערך בארץ-ישראל על אחד הקירות במקדש אמון בכרנך, שבמצרים העליונה.

מקור עשיר נוסף לגילויים בתחום ישראל הקדומה בא מן המישורים הנרחבים שבין נהרות הפרת והחידקל, אותו חבל ארץ קדום הקרוי מסופוטמיה. נציגיהן המלומדים של אנגליה, צרפת ולימים גם ארצות-הברית וגרמניה עסקו, למן שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה, בחשיפת הערים, ארמונות הענק והארכיונים הכתובים בכתב יתדות של האימפריה האשורית והאימפריה הבבלית. מקומות כמו נינוה ובבל, שעד לאותה עת היו מוכרים בעיקר מן התנ"ך, התבררו כבירותיהן המזהירות של אימפריות רבות-עוצמה ותוקפניות. עוד התברר כי אמניהן וסופריהן תיעדו בפרוטרוט את המסעות הצבאיים והאירועים הפוליטיים של זמנם. כך זוהו בארכיונים המסופוטמיים איזכורים של כמה מלכים חשובים מן המקרא – בין היתר מלכי ישראל אחאב ויהוא, ומלכי יהודה חזקיהו ומנשה. איזכורים חיצוניים אלה איפשרו לחוקרים לבחון את ההיסטוריה המקראית מנקודת מבט רחבה יותר, ולתאם בין תאריכי שלטונם של המלכים המקראיים לבין מערכות התיארוך השלמות יותר של המזרח הקדום.*

בנוסף על כך, ארכיונים מסופוטמים ומצריים קדומים יותר, מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת (1150-2000 לפסה"נ בקירוב), שנחשפו באתרים דוגמת מארי, תל-עמארנה ונוזי, שופכים אור על העולם של המזרח הקדום, ובכלל זה ארץ-ישראל, באלף השני לפסה"נ, ולפיכך מאירים את הסביבה התרבותית שבה נוצר בסופו של דבר המקרא.

גם באזורים קרובים יותר לארץ-ישראל נמצאו כתובות ובהן איזכורים של מאורעות המתוארים במקרא. כתובת של מישע מלך מואב, שהתגלתה בעבר-הירדן במאה התשע-עשרה, מציינת את נצחונו על צבאות ממלכת ישראל. היא מספקת עדות חיצונית למלחמה בין ישראל למואב המתוארת בספר מלכים ב ג, ד-כז. הכתובת החשובה ביותר לאימות היסטורי של המתואר במקרא התגלתה בשנת 1993 בתל דן, והיא מנציחה כנראה את נצחונו של חזאל מלך ארם-דמשק על מלך ישראל ומלך "בית דוד" (כלומר יהודה) במאה התשיעית לפסה"נ. גם כתובת זו, בדומה לכתובת המואבית, מעגנת את ההיסטוריה של עם ישראל הקדום בתמונה הרחבה יותר של המזרח הקדום.

לחלקים נוספים של המאמר:
ארכיאולוגיה והמקרא : מבוא
ארכיאולוגיה והמקרא : חלוקת ספרי התנ"ך
ארכיאולוגיה והמקרא : מגן עדן לציון
ארכיאולוגיה והמקרא : מי כתב את החומש ומדוע?
ארכיאולוגיה והמקרא : שתי גרסאות להיסטוריה המאוחרת של עם ישראל
ארכיאולוגיה והמקרא : היסטוריה או לא?
ארכיאולוגיה והמקרא : זיהויים גיאוגרפיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה (פריט זה)
ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מאיור למקרא ועד האנתרופולוגיה של עם ישראל הקדום
ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשההערות שוליים:
* מערכת התאריכים במקרא הינה יחסית בלבד, כלומר קובעת רק מי קדם למי ומה מניין שנות מלכותו של כל מלך. לעומתה, התאריכים שמספקות מצרים, אשור ובבל מוחלטים ומדויקים. כך אפשר לעגן למשל את תאריך מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה בשנת 701 לפסה"נ, ולקבוע לפיו את שנות מלכותם של מלכי יהודה.

ביבליוגרפיה:
כותר: ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה
שם ספר: ראשית ישראל : ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי
מחברים: פינקלשטיין, ישראל ; סילברמן, ניל אשר
תאריך: 2003
הוצאה לאור : אוניברסיטת תל אביב
הערות: 1. מאנגלית: עדי גינצבורג - הירש.
הערות לפריט זה:

1. המאמר לקוח מפרק המבוא בספר.

מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך