עמוד הבית > תקופת ההתנחלות > שופטים

תקציר
בשירת דבורה (שופטים ה') נזכרים שמות של שבטי ישראל, אבל לא כל השבטים נזכרים ויש גם הבדלים בשמות בין רשימת שנים עשר השבטים המקובלת ובין השירה. חלק זה של המאמר מציע לראות בכך עדות לשלב שבו היו נדודים של קבוצות אוכלוסייה בין שטחים שונים בכנען.

 
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ישראל של שירת דבורה | מחבר: שמואל שניצר
 

בית מקרא

העדרו של שבט יהודה ממנין השבטים בשירת דבורה יכול למצוא את הסברו בכמה דרכים, שאף אחת מהן אינה יוצאת מגדר השערה.

יכול להיות שהקשר הפיסי היה רופף משום קיומו של מחסום כנעני בין יהודה (ושמעון) ובין שבטי הצפון והמרכז - מחסום שנשען על שתי ממלכות כנעניות אשר התקיימו עד לימי המלוכה: ממלכת יבוסי-ירושלים וממלכת גזר. משופטים א', לד-לה אנו למדים שהאמורי היה חזק די הצורך כדי למנוע משבט דן לממש את הנחלה אשר נפלה בחלקו, והערים הר חרס, אילון ושעלבים נשארו כנעניות35.

אפשרות אחרת היא, ששבט יהודה לא התגבש עדיין כל צרכו ורק לקראת סוף תקופת השופטים הגיע אל מדת הלכידות והעוצמה הדרושה כדי למלא תפקיד היסטורי מכריע36. בראשית ל"ח שמר על מסורת בדבר התרחקות יהודה משאר השבטים: "ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד-איש עדלמי ושמו חירה. וירא-שם יהודה בת-איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה". בשאתו אשה כנענית הפר יהודה "טאבו" של תקופת האבות. ההשתדכות עם כנענים ונכרים אחרים לא היתה בחזקת חריג בשבט יהודה כי אם בבחינת מאפיין37 והתיחסותו של דוד על רות המואביה הפכה מנהג זה למדיניות שבטית. צובל38 מציע לראות בברכת משה (דברים ל"ג, ז) היענות לבקשתו של יהודה להתקבל לברית השבטים, כשם שבראשית מ"ט, י-יב מבטא את הריחוק משאר השבטים שקדם לבקשה זו. אף כי הדברים אינם יוצאים מגדר השערה, יש בצירוף המסורת של בראשית ל"ח והלשון "שמע ד' קול יהודה ואל עמו תביאנו" עדות מספקת לריחוק העולה בקנה אחד עם העדר שמו של יהודה ממנין שבטי ישראל בשירת דבורה.

השירה משקפת מצב של נזילות ותמורה לא רק בדרום הארץ. אלא במרכזה ובמזרחה. שבט אפרים נזכר בין הלוחמים. מנשה נעדר. מכיר, שהוא לפי רשימות היחס בנו של מנשה ואבי גלעד, נמנה בין אפרים ובנימין לבין שבטי הצפון זבולון, יששכר ונפתלי. על פי מקומו ברשימה הוא עודנו יושב ממערב לירדן; אך מאוחר יותר יהיה מזוהה עם גלעד עד כדי כך שייחשב לאבי גלעד. אך אם מכיר עודנו יושב במערב בימי דבורה וברק. מיהו אותו גלעד שבשירה הנזכר בקרב השבטים שלא באו למלחמה? האם בשלב זה של ימי השופטים גלעד הוא גד, החסר ברשימת השבטים? והעדיפות הראשונה של מנשה על אפרים המוצאת את ביטויה במסורת שלפיה הוא היה בכורו של יוסף, מתי ובמה התבטאה?

ההשערה שהשירה נזקקת לשמות משלה לציון שבטים הידועים בדרך כלל בשמות אחרים אינה מסתברת. מה ראה המשורר לקרוא למנשה מכיר ולהמיר את גד בגלעד? הדעת נותנת שהוא נזקק לשמות המקובלים בימיו והמובנים לקהלו. ההגיון אומר איפוא שיש שלב שבו מכיר יושב ממערב לירדן ומנשה אינו נמנה עדיין עם שבטי ישראל; ויש תקופה שבה יושבי הגלעד הם מבני ישראל, אך לאו דווקא מבני גד או מבני מכיר39.

אין אפשרות להכריע בשאלת היחס שבין מכיר ומנשה40, או לפסוק בשאלה מי ישב בגלעד לפני שמכיר הגיע לשם ולפני שהתגבש שבט בשם גד. אין לקבוע בוודאות אם אשר שכן על שפת הים בעת ובעונה אחת עם זבולון (בראשית מ"ט, יג; דברים ל"ג, יט): אם גם יששכר ישב בחוף (דברים ל"ג, יט) ואם בשלב כלשהו גם נפתלי התפשט עד החוף (דברים ל"ג, כג). כל מה שניתן לקבוע הוא, שההגירה של דן המתוארת בשופטים י"ח, והמעבר של מכיר לעבר הירדן המזרחי העולה מרשימת היוחסין של מנשה, לא היו הנדודים היחידים שאירעו בתקופת השופטים. שבטים נוספים שינו גבולות ולפעמים גם שם. בתי אב צברו כוח עד שהשבט כולו נקרא על שמם וחזרו ואיבדו השפעה עד ששמם נתייחד לאזור מוגבל בלבד. ברשימת השבטים של שירת דבורה יש לראות מצב המשקף שלב מסויים בתנודות אלה, ושמות שנהגו באותו פרק זמן, ולא כולם נתקיימו לאורך ימים.

לחלקים נוספים של המאמר:
עדויות היסטוריות בשירת דבורה
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : האם היתה ברית שבטים ששמה ישראל?
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ישראל של שירת דבורה (פריט זה)
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : דגם אחר של הנהגה
העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : מבט לאחור
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : אין בשירה גינוני פולחן
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ההיתה עבודת אלילים בימי דבורה?
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : יעדי המלחמה ודרך ניהולה

הערות שוליים:
35. טיעונו של י. קויפמן (ספר יהושע, 39) נגד קיומו של מחסום כנעני בין יהודה ושבטי הצפון אינו מתיישב עם מקרא זה. חמש ערים כנעניות בגבולו הצפוני של יהודה מהוות בהחלט מחסום, ואפילו אינו הרמטי.
36. דיון על ראשיתו של שבט יהודה מביא דה וו, R. de Vaux, Histoire ancienne d'Israel, I, 507-510)) ושם גם ספרות, לרבות דעתו של אלט ששבט יהודה לא נתכונן עד ימי דוד, (A. Alt KS 1, 199-202) וספקותיו של זמנד באותו נושא R. Smend, Gehörte Juda zum vorstaatlichen Israel?) בתוך הדו"ח על הקונגרס העולמי ה-4 למדעי היהדות, I, 57-62).
37. ע' אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', ערך "יהודה", 505-504.
38. H. - J. Zobel, Stammesspruch and Geschichte, 72-80.
39. לשאלה אם היה שבט ושמו גלעד, מקדיש דה וו דיון נרחב, מסקנתו היא שלילית (R. de Vaux, Histoire ancienne d'Israel I, 330-336)
40. טויבלר סבור שמכיר לא היה חלק ממנשה אלא הוא השתייך לשכבת מתנחלים קודמת שכבשה לה נחלה בתקופת אל עמארנה. קבוצת מיר נדחקה על-ידי מנשה (E. Taübler,Biblische Studien: Die Epoche der Richter, 1958, 177, 192).

ביבליוגרפיה:
כותר: עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ישראל של שירת דבורה
מחבר: שניצר, שמואל
תאריך: תמוז - אלול תשמ"ח , גליון ד (קטו)
שם כתב עת: בית מקרא
הוצאה לאור : החברה לחקר המקרא בישראל
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך