עמוד הבית > תקופת ההתנחלות > שופטים

תקציר
הטקסט דן בעדויות שיש בשירת דבורה על התקופה שקדמה לניצחון על סיסרא. בייחוד מתמקד המאמר בפרשנות לשופטים ה 6: "בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו אורחות".

 
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : מבט לאחור | מחבר: שמואל שניצר
 

בית מקרא

יש בשירת דבורה מבט-לאחור, אל מאורעות שקדמו לקרב הגדול. מנקודת התצפית שלו, ברגע השמחה וההודיה, משקיף המשורר על תחילתו של הקונפליקט שנסתיים בהשמדת חיל הפרשים והרכב של המלכים הכנעניים ובמות מנהיג הברית הכנענית. העבר נזכר ברמז בלבד (ואולי בשני רמזים) והאיזכור אינו ברור כל צרכו. הוא הטריד את פרשני כל הדורות והוליד סברות מסברות שונות.

"בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות. חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל" (פסוקים ו-ז).

לכאורה זה תיאור ראשית השעבוד הכנעני. התחבורה משובשת, הקשר בין נחלות השבטים אינו אפשרי אלא בדרכים-לא-דרכים. אין "פרזון" בישראל. אך מה עושה כאן שמגר בן ענת, השופט-המושיע שהיכה את הפלשתים במלמד הבקר (שופטים ג', לא)? האם שמגר ממלא תפקיד כפול ובשלבים שונים של חייו היה גם מושיע גם משעבד? ויעל – האם מילאה תפקיד כלשהו גם בימים שקדמו למערכה הגדולה?

הפרשנים המסורתיים סבורים רובם ככולם שגם שמגר, גם יעל היו מושיעים, אלא שהישועה שלהם היתה חלקית בלבד ולא מנעה את שיבוש הדרכים. וגם בכך הם תמימי דעים, שפרזון משמע: הישיבה בערי פרזות; ומה שהשירה מספרת לנו הוא שמחמת הנגישה נאלצו בני ישראל לנטוש את ישובי הפרזות ולהתרכז בערי חומה56.

יש משהו מאולץ בפרשנות הזאת. פשטו על המקרא מדבר על תחילתה של תקופת שעבוד, לא על ישועה שלא היא בה כדי למנוע שיבוש הדרכים. אותו שמגר שהיכה את הפלשתים מופיע כאן בתפקיד שונה: לא כמי שניסה לפתוח את הדרכים, ולא הצליח, אלא כמי שבימיו נפסקה התנועה התקינה והחלה ההתגנבות בדרכים עקלקלות. הסברה שיעל שפטה את ישראל עוד לפני מלחמת סיסרא דחוקה אף היא. אם נקיים את נוסח המסורה ואת הפרשנות המסורתית57, משמע שיעל הטביעה את חותמה על תקופה עוד לפני שהמיתה את סיסרא. ואולם אם אכן שפטה את ישראל, כיצד ניתן להבין את נסיונו של סיסרא לבקש מקלט באוהל של אשה שתפסה עמדת מנהיגות במחנה אויביו?

היו נסיונות לא מעטים למלא את החלל הריק בידיעותינו בהשערות פחות או יותר נועזות. אלט58 הקים על המסד הרעוע של רמזי השירה והציון בשופטים ג', לא מבנה היפותטי נרחב: לדעתו אכן התנגש שמגר עם הפלשתים ולאחר מכן ייסד ממלכה גדולה נוסח לאבאיא של ימי אל עמראנה וליכד את מלכי כנען בברית נגד הפולשים הפלשתיים או נגד בעלי בריתם בצפון הארץ. לדעתו שלט שמגר במגידו, ואילו שלטונו של סיסרא, שעיר המלוכה שלו היתה במערכו של העמק, נבע מהתגברות היסוד הפלשתי, או האגאי, ומהתהוות ברית בין כנענים ופלשתים נגד שבטי ישראל.

מכאן מסיק אלט שנסיונו של שמגר נסתיים בכשלון, בין משום אחדותם ועוצמתם של הפלשתים הצפוניים, בין משום חולשתם ופירודם של הכנענים.

גם אולברייט59 ביקש לראות בשמגר שליט כנעני מקומי ששלט בגליל, אולי בעזרת שכירים מצריים, והתפרנס משוד של שיירות. אפשרות אחרת שמעלה אולברייט היא, ששמגר היה שליט מצרי מקומי שהכביד את עולו על בני ישראל.

אחר ימי שמגר עברה השליטה בגליל לידי סיסרא מחרושת, שהיה אולי בן הגזע האגאי. מלחמת בני ישראל בסיסרא נבעה מן הסירוב להשלים עם שלטונו של עריץ חדש שהלך בדרכי שמגר.

אין במקראות כדי לתמוך לא בסברתו של אלט ולא בהשערתו של אולברייט. כל מה שאנו יכולים ללמוד מהם במדה כלשהי של ודאות הוא, ששני שליטים כנעניים קיימו משטר של נגישה ושיבוש דרכים. המתחיל בשעבוד היה שמגר בן ענת; השליט שבימיו נתקיימה מלחמת השחרור היה סיסרא מחרושת הגויים. יש להניח שבני דורו של המשורר הבינו את רמזיו ההיסטוריים. הם ידעו כיצד תם שלטונו של שמגר ומה היה יחסו של סיסרא אל המשעבד שקדם לו.

גם דעותיהם של פנשם60, ששמגר היה מצאצאי התנאים הנזכרים בתעודות מארי, של דנליוס61, ששמגר נולד מנשואין בין נערה ישראלית וגבר כנעני, של ואן סלמס62, ושל קרייגי63 שבן ענת הוא כינוי של שכירי חרב או תואר של גיבור מלחמה אינן יוצאות מגדר השערה. לאותו תחום שייכת גם סברתו של מזר, שיעל מילאה בצדו של שמגר בן ענת את תפקיד האישיות החריסמטית שעליה צלחה רוח אלהים בשעת מבחן, בדומה לתפקיד שמילאה דבורה בצד ברק64.

המקראות אינם תומכים אף באחת מן הסברות הללו, אף לא במדרשי השמות שלפיהם היה סיסרא אולי פלשתי או ראש קואליציה בין פלשתים וכנענים. השירה מדברת בצורה מפורשת על מלכי כנען שבאו להלחם בבני ישראל. גם אם שמגר קנה לו שם במלחמתו בפלשתים, במקום כלשהו שאין לנו ידיעה עליו (הוא היחיד בין השופטים-המושיעים שאינו נקשר במקרא בשום שבט ובשום הגדרה גיאוגרפית)64*, אין זכר לפלשתים במלחמות שבצפון הארץ עד ימי שאול.

מבט רטרוספקטיווי נוסף בשירה מבקשים קצת חוקרים למצוא בפסוק יח. המשורר כבר סיים לכאורה את מניין השבטים שהשתתפו במלחמה ואת מנינם של המשתמטים. והנה הוא חוזר ומזכיר את גבורתם בקרב של זבולון ונפתלי. דעתו של צובל65 היא שפסוק זה אינו במקורו חלק מן השירה. הוא חורג ממנה מבחינת תכנו ומקצבו, והוא מספר על מלחמת גבורה של שני השבטים "במרומי שדה", היינו לא במערכת העמק שניטשה בשטח המוצף על ידי גיאות הקישון: לדעתו מתייחס הפסוק למלחמת חצור המתוארת ביהושע י"א. אולי לחמו שם זבולון ונפתלי בהנהגת ברק ומכאן שילוב הפסוק בשירה. מכאן גם, לדעת צובל, ערבוב שתי המלחמות בשופטים ד'. את דעתו של צובל קיבל גם דה וו66.

לחלקים נוספים של המאמר:
עדויות היסטוריות בשירת דבורה
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : האם היתה ברית שבטים ששמה ישראל?
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ישראל של שירת דבורה
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : דגם אחר של הנהגה
העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : מבט לאחור (פריט זה)
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : אין בשירה גינוני פולחן
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : ההיתה עבודת אלילים בימי דבורה?
עדויות היסטוריות בשירת דבורה : יעדי המלחמה ודרך ניהולה

הערות שוליים:
56. בן רש"י, רד"ק, רלב"ג ורבנו ישעיה. האחרון מביא פירוש משני לפרזון: "ויש ל]ותרו לשון ממשלה שחדלו מהיות להם ממשלה".
57. קיימת נטיה בקרב הפרשנים המודרניים להשמיט את המלים "בימי יעל", או לתקן את נה"מ, עם המשמיטים נמנים: Moore, Gressmann, K. Budde, A. Causse, D. W. Novack, P. Ruben, G. Graetz, A. Smith, Myers, Simpson, ונ"ה טור-סיני קוראים "בימי עתניאל" Sellin, Soggin וכן Grether מציעים לקרוא "בימי על". Burney קורא "בימי עלם" Albright – בימיו" Ewald – "בימי יאיר", Ed. Meyer סבור שמדובר כאן ביעל אחרת.
58. A. Alt. Megiddo im Ubergang etc. K.S.I. 256-273.
59. W. F. Albright, A. Revision of Early Hebrew Chronology, JPOS I (1920-21), 49-79.
60. F. C. Fensham, JNES 20 (1961), 197-198.
61. E. Danelius, JNES 22 (1963), 191-193.
62. A. van Selms, VT 14 (1964), 294-309.
63. P. C. Craigie, JBL 91 (1972), 239-240.
64. ב. מזר, המקדש בערד ומשפחת חובב חותן משה, בקובץ "כנען וישראלי", 130-121.
*64 בחוברת זו מפרסם ב"צ לוריא מאמר "על פלשתים" ומגיע לסברה מענינת ששמגר היה מבני בנימין, ונקרא על שם עירו ענתות (ששמה הראשון היה ענת, אך משום צלילו האלילי הוסב לענתות). הסברה קובעת רקע גיאוגרפי לשמגר הלוחם בפלישתים, אך אינה מבהירה איך נעשה מעורב בשיבוש הדרכים בצפון הארץ.
65. H. J. Zobel, Stammesspruch und Geschichte, 1965, 52, 80-81.
66. R. de Vaux, Histoire ancienne d'Israel, I, (1971), 607 ff. והשווה גם ח. רבין בקובץ "עיונים בספר שופטים", תשכ"ו 129-128.

ביבליוגרפיה:
כותר: עדויות היסטוריות בשירת דבורה : מבט לאחור
מחבר: שניצר, שמואל
תאריך: תמוז-אלול תשמ"ח , גליון ד (קטו)
שם כתב עת: בית מקרא
הוצאה לאור : החברה לחקר המקרא בישראל
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך