עמוד הבית > נבואהעמוד הבית > עולם המקרא > אמונות ודעות במקרא

תקציר
המאמר מציג את הבעיתיות בתורת הגמול המקראית ואת התמודדות הנביאים עימה. תורת הגמול, לפיה הצדיק מקבל שכר והרשע נענש על חטאיו לא תואמת את המציאות. המאמר מביא את דברי חבקוק וירמיהו ודן בקצרה ברעיון עבד ה' שבישעיהו.

 
רשות הדיבור לאדם : מאברהם עד איוב וקוהלת - "מדוע ו"למה" | מחבר: אברהם קריב
 

אולם תורת הגמול, שהיא שלמה כל-צרכה מבחינה עיונית ומומחשת לפנינו ביריעות התנ"ך (אם שגם בהן יש פרטים מוקשים שדורשים ישוב), אינה עונה את המציאות כהוייתה. לעתים תדירות הלא רואות עינינו היפוכו של גמול אשר ישוה למעשיהם של בני-אדם, וכאילו נתחלפו כפות-המאזנים של טוב ורע, כי האדם ישר-הדרך מנת חלקו צער ויסורים, והפועל אוון שפר חלקו ורואה עולמו בחייו. ולא בדורות אחרונים נשתבש סדרו של עולם, עתיק-ימים הוא סדר מהופך זה, וכבר הטריד גם נביאים ומשוררי הקודש.

אפס כי נביאים, אם גם התלבטו בבעיה קשה זו, לא נלבטו בה. עצם התלבטותם נסמכת על יסוד בל ימוט. הלא כה דברי הנביא חבקוק: "טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל, למה תביט בוגדים, תחריש בבלע רשע צדיק ממנו". הנביא אך תוהה על חזיונות בסדר העולם, שבינת אדם תלא לישבם עם הצדק האלוהי, אך בשום פנים אינו מערער על עצם הצדק האלוהי, שהוא ודאי מוחלט, ודוקא מתוך תוקף הודאי כי "הבט אל עמל לא תוכל", בוקעת הקושיה: "למה תביט...?"

גם ירמיהו מתחבט באותה שאלה עצמה, וכה דברו: "צדיק אתה ה' כי אריב אליך, אך משפטים אדבר אותך, מדוע דרך רשעים צלחה, שלו כל בוגדי בגד?" (י"ב, א'). "מדוע" שבפי ירמיהו נמרץ יותר מ"למה" שבפי חבקוק, שכן ירמיהו ניצב לפני שמים כעין תובע לדין, ש"מדבר משפטים". אפס גם לירמיהו גלוי וידוע מראש כי לאלוהים הצדק, וה"משפטים" שהוא מדבר אינם איפוא אלא מבחינתו שלו, בחינה אנושית, והיא מוגבלת. הצד השוה אצל חבקוק וירמיהו הוא, ששניהם מקדימים דבר הודאי, מציבים אותו כעין חומת-מגן, ומונעים בזה שהקושיה או הטענה תיהפך לערעור.

כללו של דבר, יש שגם הנביאים תוהים, מקשים, אך קושיה איננה עקירה. הקושיה לאדם והתירוץ לאלוהים, ותורת הגמול נשארת בעינה ובתקפה.

אולם כבר מצינו בתורה, שהעולם אינו נוהג רק לפי מידת-הדין, אלא יש עזר כנגדה, והיא מידת הרחמים והחסד. וכן גם עשויה זכותם של צדיקים לחפות על רשעים, כפי שלמדנו בפרשת סדום. הרי שגמול החטא איננו מוחלט וכמה שוברים בצדו. נשאר גמול הטוב, שלכאורה ראוי לו להיות מוחלט. והנה יש בספרי נביאים רעיון חדש, שהוא היפוך גמור למה שמתחייב מתורת הגמול כפשוטה, היינו שפעמים יש ריכוז של סבל ויסורים דוקא אצל הצדיק, אצל עבד ה' – לא על חטאים שלו עצמו, אלא על חטאים שדורו מסובל בהם: "אכן חלינו הוא נשא וחטאינו סבלם" (ישע' נ"ג, ד'). עבד ה' הוא מין כליא-ברק של מכאובי העולם! רעיון מפליא זה קובע יחוד מעמדו של עבד ה' בעולם, דבר שאיננו כלול בתורת הגמול, אולם חידושו הגדול גם בכך, שכבר איננו מתישב כולו על השכל האנושי, כתורת הגמול בכללה, ויש בו יסוד מיטאפיסי סמוי מן השכל וגם מוקשה על השכל. תוהה הוא שכלנו הנבוך: סוף-סוף נמצא, כי גמולו של עבד ה' הוא סאה גדושה של פורענות! ובהכרח לומר, שגמולו האמיתי של עבד ה' הוא מעבר למציאות הנוכחית.

ההשלמות השונות הללו לתורת הגמול מזה ומזה יש בהן לכאורה כדי ליישב את הקושיות הטורדות בדבר מנת טוב ורע, שעולה בחלקם של בני-אדם, וגם גורל עם ישראל, שהוא בבחינת עבד ה' בין העמים, מוצא את ישובו. אולם לאחר כל הישובים האמורים לא נרגעו הרוחות מכל וכל בתקופת התנ"ך. והיכן מתגלה לנו הדבר? בחלק השלישי של התנ"ך – בספרי כתובים.

לחלקים נוספים של המאמר:
רשות הדיבור לאדם : הודאי האיתן
רשות הדיבור לאדם : השופט כל הארץ
רשות הדיבור לאדם : "מדוע ו"למה" (פריט זה)
רשות הדיבור לאדם : לא אירא רע
רשות הדיבור לאדם : מן הסערה - האיש איוב ונסיונו
רשות הדיבור לאדם : תחת השמש

ביבליוגרפיה:
כותר: רשות הדיבור לאדם : מאברהם עד איוב וקוהלת - "מדוע ו"למה"
שם ספר: שבעת עמודי התנ"ך : אישים ואידאות בספר הספרים
מחבר: קריב, אברהם
תאריך: תשס"ב
הוצאה לאור : תנועת אורות
בעלי זכויות: תנועת אורות
הערות: 1. מהדורה מחודשת.
2. מהדורה ראשונה, תשכ"ח - עם עובד.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך