עמוד הבית > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > משפחת האבות > סיפורי אברהםעמוד הבית > תקופת המלוכה > ירושלים במקרא

תקציר
המאמר דן במסורות בספר בראשית הקושרות את קדושתה של ירושלים לאברהם: הראשונה- ביקורו של אברהם אצל מלכיצדק מלך שלם לאחר הקרב בסדום (בראשית יד). השנייה- מסורת בתוך סיפור עקדת יצחק (בראשית כב) הקובעת כי המקום הוא הר "ה' יראה".

 
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ב | מחבר: יאיר זקוביץ
 

יד יצחק בן-צבי

שני קטעים בספר בראשית תולים את קדושת ירושלים באברהם. הראשון שבהם הוא המעשה במלכי-צדק מלך שלם (בראשית יד יח-כ). שלושת הפסוקים ששולבו בסיפור מלחמת ארבעת המלכים בחמישה, קוטעים את הרצף הטבעי של הסיפור: 'ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך' (שם, פסוק יז). 'ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך' (שם, פסוק כא). שלושת הפסוקים הקוטעים את המעשה במפגש מלך סדום ואברם אוחו עם גוף הסיפור באמנות רבה: המלה 'מלך' מופיעה בפסוק יז, ובפסוקים יח-כ מדובר במלך אחר: 'מלכי-צדק מלך שלום'; פסוק כ מספר במתן של אברם למלכי-צדק: 'ויתן לו...' ובפסוק כא אומר מלך סדום לאברם: 'תן לי הנפש...'. זאת ועוד, 'אל עליון קנה שמים וארץ' נזכר הן בברכת מלכי-צדק (פסוק יט) והן בשבועת אברם באוזני מלך סדום: 'הרימתי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ' (פסוק כב). כך אף מזוהה אל עליון עם ה' אלוהי ישראל, בורא העולם.

התחיבה של פגישת אברהם ומלכי-צדק בבראשית יד מספרת אפוא על זיקה בין אברם לבין שלם היא ירושלים, ככתוב בתהלים עו ג: 'ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון'. הסיפור מכיר בכך שירושלים היא תחת שלטון זר – כנעני – ואינה נכבשת על-ידי אברהם. אך אי-כיבושה של ירושלים אינו נובע מחולשה: דווקא בסיפור זה מופיע אברהם כגיבור, ומלך שלם מברך את אברהם לאל עליון 'אשר מגן צריך בידיך' (פסוק כ). עם זאת מציין הסיפור כי קדושת ירושלים קדמה להתנחלות בני-ישראל בתוכה. תושביה הכנעניים עבדו לאל עליון, לבורא שמים וארץ, המזוהה עם ה'.

מלכי-צדק מכיר בעליונותו של אברהם: 'ומלכי-צדק מלך שלם הוציא לחם ויין' (פסוק יח), ואברהם מצדו מכיר בקדושת המקום, ונותן למלך-הכהן 'מעשר מכל' – ביטוי של הודיה על הצלה וניצחון (פסוק כ).

שמו של מלך ירושלים, מלכי-צדק, עולה בקנה אחד עם שם המלך במזמור קי בתהלים (פסוק ד). ויתרה מזאת, היסוד 'צדק', מעורר הן את זכרו של אדוני-צדק מלך ירושלים בימי יהושע (יהושע י א) והן את זכרו של צדוק, אבי כהונת ירושלים וכהנו של מקדש שלמה.

סיפור שני בבראשית, שקיבל עליו את עול הקדמת התקדשותה של ירושלים לימי אברהם, הוא סיפור עקדת יצחק (בראשית כב). עניינו של הסיפור הוא בעמידתו של אברהם בניסיון שניסהו ה' על 'אחד ההרים' שמקומו ב'ארץ המוריה' (שם, פסוק ב).

בסיפור זה מונח הקישור על כתפיו של פסוק אחד בלבד: 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה' (שם, פסוק יד), הקוטע את הרצף הטבעי בין פסוק יג לפסוק טו. בפסוק זה מופיע המונח 'הר ה' ' (ראה לדוגמה, ישעיה ב ג; ל כט), אשר אי-אפשר היה לו להיוולד קודם הקמת המקדש במקום (וראה פירוש הראב"ע לדברים א א).

גם כאן נכרכה התוספת המעגנת את זירת ההתרחשות בירושלים באמנות רבה בסיפור השלם: השורש רא"ה מופיע בפסוקים ד ויג, והשווה במיוחד את הכתוב: 'ואלהים יראה לו השה לעלה' (פסוק ח) עם פסוקנו: 'ה' יראה...'. השימוש בשורש רא"ה משתלב יפה גם עם צליל השם 'ארץ המוריה', ואכן כמה מן התרגומים העתיקים למקרא תרגמו 'מוריה' מלשון 'ראייה'.

בתקופה מאוחרת יותר זוהה אמנם 'הר ה' שבפסוק יד עם ההר שעליו בנה דוד את מזבחו: 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ראה ה' אשר יאמר אדני ראה, וזה הר ציון' (ספר היובלים יח יג); ה' ציווה על אברהם 'להעלותו על הר המוריה לבנות מזבח ולהעלותו קרבן עולה לפניו. כך תתגלה יראתו לפני אלהים... וכשנראה ההר לעיניו ביום השלישי השאיר את מלויו בבקעה ובא אל ההר, שעליו בנה דוד המלך אחר-כך את המקדש' (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון יג, א-ב).

בעלי המדרש צירפו יחדיו את שני הסיפורים בבראשית, הכורכים את קדושת ירושלים באברהם:

' "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה", את מוצא שנקרא בית-המקדש שלם. שנאמר "ומלכי-צדק מלך שלם וגו' ", ואברהם קרא לבית-המקדש "יראה" שנאמר "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה". אמר המקום: אם אקרא אותו שלם כמו שקראו שם (= שם בן נח מזוהה במדרש עם מלכי-צדק) אני אבטל דברי אברהם אוהבי שקראו יראה, ואם אני קורא אותו יראה אני אבטל דברי שם הצדיק שקראו שלם. מה עשה הקב"ה? שיתף מה שקראו שניהם והקב"ה קראו ירושלים' (= היינו מדרש השם ירושלים כשילוב השמות 'יראה' ו'שלם'; מדרש שוחר טוב על תהלים עט).

לחלקים נוספים של המאמר:

המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : א
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ב (פריט זה)
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ג
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ד
המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ה

ביבליוגרפיה:
כותר: המסורות במקרא על ראשית התקדשותה של ירושלים : ב
מחבר: זקוביץ, יאיר
שם ספר: ירושלים בימי בית ראשון : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר
עורכי הספר: עמית, דוד ; גונן, רבקה
תאריך: תשנ"א
הוצאה לאור : יד יצחק בן-צבי
בעלי זכויות: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. מרכז רחל ינאית בן צבי ללמודי ירושלים.
2. עורך הסדרה: ד"ר מרדכי נאור.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך