עמוד הבית > תקופת המלוכה > דוד

תקציר
סיפור מרד אבשלום הוא לכאורה סיפור פוליטי ואולם הדגש בסיפור הוא על ההבטים האנושיים והמוסריים. מבחינה אנושית יש עיסוק רב במערכת היחסים בין הנפשות הפועלות, שאיפותיהן, רגשותיהן ותגובותיהן. מבחינה מוסרית- סיפור המרד הוא חלק בלתי נפרד מהעונש לדוד על חטאו עם בת שבע ורצח אוריה.

 
מרד (שמואל ב פרקים טו-יט) | מחבר: שמעון בר-אפרת
 

עם עובד

סיפור מרד אבשלום דן בהתנגשות בין מלך לבין מורד במלכות. נושא זה אינו נדיר בספרות, אלא שכאן הוא מקבל חריפות מיוחדת, משום שהמלך הוא האב והמורד הוא בנו. ההתנגשות היא אפוא מדינית ואישית-משפחתית בעת ובעונה אחת. מערכת היחסים בין המלך-האב לבין המורד-הבן היא טרגית וכואבת. הבן נוהג כלפי אביו בצורה מחפירה וחסרת מעצורים, בעוד שהאב הנלחם בבנו אינו חדל לאהוב אותו.

יש לסיפור גם משמעות מדינית ואנושית, וגם מוסרית ודתית. מרד אבשלום אינו אלא חוליה בשרשרת המאורעות, שראשיתה בפרשת בת-שבע ואוריה. בתוך ההקשר הרחב שבו נתון הסיפור נתפס המרד, על כל האסונות הכרוכים בו, כעונש לדויד על חטאיו, בהתאם לנאמר בנבואת נתן (יב, ט-יב). גם הבן הגאוותן שקם נגד אביו נענש, והוא משלם בחייו על מעשיו, אך אין ספק שהדמות המרכזית בסיפור היא דויד. דויד מתנסה כאן בהשפלה הגדולה ביותר, והצרות הבאות עליו עתה קשות מאלה שידע בצעירותו, עת נרדף על-ידי שאול. הוא נאלץ לנטוש את עירו ולמלט את נפשו מפני בנו יוצא חלציו. בצר לו הוא פונה אל אלוהיו, אך בו בזמן אינו מניח ידו גם מהפעלת בני-אדם למענו. ואף שיש רבים התומכים באבשלום, יש גם לא מעטים הנשארים נאמנים לדויד והמוכנים לסכן את עצמם למענו.

דווקא בשעותיו הקשות ביותר, כשהפך משליט לפליט, מתגלה דויד בכל אנושיותו, כפי שמוכח מהתנהגותו האצילה כלפי האנשים, שהוא פוגש במהלך הבריחה. בענוותנותו באותן פגישות אתה מוצא את גדולתו. באותה עת הוא גם מראה תבונה רבה, ואינו מאבד את עשתונותיו.

הדגש בסיפור הוא על ההבטים האישיים-האנושיים. אף כי זה סיפור של מאבק על השלטון, הוא מאיר בראש וראשונה את מערכת היחסים בין הנפשות הפועלות, שאיפותיהן, רגשותיהן ותגובותיהן. אנו מבינים היטב את המניעים האישיים של הדמויות הראשיות, ואילו הגורמים המדיניים נשארים בערפל. אין המספר מודיע לנו אלו חוגים חברתיים, מדיניים או שבטיים עמדו מאחורי אבשלום, ואף אין לנו כל ידיעה על הסיבות למרד – פרט לסיבה האישית של אבשלום. אמנם היסטוריונים העלו סיבות שונות, כגון התנגדות למדיניות הצבאית של דויד, אי-שביעות רצון מן החובות שהוטלו על העם או מכישלונו של דויד להבטיח עשיית משפט, התמרמרות בקרב חלק מאנשי החצר או בקרב הזקנים, רוגז בתוך שבט יהודה על שאיבד את מעמדו המיוחד, תקוות נאמני בית שאול להחזיר לעצמם את השלטון – אך כל ההסברים האלה אינם יוצאים מגדר השערות. ניכר בעליל, שאין למספר עניין בהיבטים אלה של ההתרחשות.

סיפור המאורעות מפורט מן הרגיל. הסיפור משתרע על פני חמישה פרקים, אף-כל-פי שהתקופה המתוארת (להוציא השנים הנסקרות במצג בהתחלת הסיפור) אינה אורכת יותר מכמה שבועות, ולכל היותר כמה חודשים. שלא כמקובל במקרא, מעלה הסיפור שורה ארוכה ומגוונת של דמויות-משנה, שחלקן מופיע יותר מפעם אחת; על אחדות מהן – ועל קצן – יסופר עוד במל"א א-ב.

המאורעות מתוארים משתי זוויות ראייה. המחבר מוסר על המתרחש גם אצל דויד וגם אצל אבשלום, ולשם כך בנה את הסיפור משני חוטי עלילה מקבילים, כשהוא עובר מדי פעם מחוט אחד למשנהו. כל צד מודע היטב לקיומו של הצד האחר ופועל בהתאם לכך. הקשר בין שני הצדדים נשמר על-ידי מבשרים, העוברים ממחנה אבשלום למחנה דויד ומודיעים על המתרחש במקום מוצאם.

עם היות הסיפור אחיד הוא בנוי מתמונות בודדות רבות המותחמות היטב, כפי שאפשר להיווכח, בין השאר, מסדרת הפגישות של דויד בעת בריחתו ובעת שובו לירושלים. ציר הסיפור הוא במעמד של השאת העצות לאבשלום על-ידי אחיתופל וחושי (יז, א-יד), והוא מסמן את המפנה בהתפתחות המאורעות. לפני אותו מעמד מצבו של דויד בכי רע וכמעט חסר תקווה, ואילו אחריו משתנה מצבו לטובה והוא צועד לקראת ניצחון. ישנה הקבלה בין פגישות דויד (עם חושי, ציבא נער מפיבשת ושמעי בן גרא) בברחו מירושלים לבין פגישותיו (עם שמעי בן גרא, מפיבשת וברזלי) ובשובו אל העיר, וכן בין מעבר הקדרון בעת הבריחה לבין מעבר הירדן בעת החזרה; הקבלות אלה מבליטות את השינוי שחל במצבו של דויד בין התחלת הסיפור וסופו. שיאו של הסיפור הוא בקרב המכריע בין צבא דויד וצבא אבשלום, הקרב שבו נהרג אבשלום; ובמיוחד בתגובה הנרגשת של דויד בבוא הידיעה על מות בנו. בתגובה זו מתגלמת בצורה ברורה גם המשמעות האנושית-האישית של הסיפור (כאבו של דויד) וגם המשמעות המוסרית-הדתית (עונש על חטאיו).

לעיון נוסף:

אבשלום
דוד מתאבל על אבשלום
מות אבשלום

ביבליוגרפיה:
כותר: מרד (שמואל ב פרקים טו-יט)
מחבר: בר-אפרת, שמעון
שם ספר: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא
עורכי הספר: גרינברג, משה ; אחיטוב, שמואל
תאריך: תש"ן - תשס"ד
הוצאה לאור : עם עובד; י"ל מאגנס; האוניברסיטה העברית בירושלים
בעלי זכויות: עם עובד
הערות: 1. התוכן: ‬
א. יהושע / עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב.
ב. שופטים / עם מבוא ופירוש מאת יאירה אמית.
ג. שמואל א-ב / עם מבוא ופירוש מאת שמעון בר-אפרת. ‬
ד. ירמיה, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת יאיר הופמן. ‬
ה. יחזקאל, כרך א-ב / עם מבוא ופירוש מאת רימון כשר. ‬
ו. יואל / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן -- עמוס / עם מבוא ופירוש מאת שלום מ’ פאול. ‬
ז. עבדיה / עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן. יא, 39 ע’. -- יונה / עם מבוא ופירוש מאת אוריאל סימון. ‬
ח. שיר השירים / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
ט. רות / עם מבוא ופירוש מאת יאיר זקוביץ. ‬
י. אסתר / עם מבוא ופירוש מאת אדל ברלין. תרגם דורון כהן. ‬
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הכרך - שמואל ב' עם מבוא ופירוש מאת שמעון בר-אפרת.

מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך