עמוד הבית > תקופת ההתנחלות > יהושע

תקציר
חלק זה של המאמר דן בדמותו של יהושע במקור הכהני ס"כ בספר יהושע. התיאור העיקרי של מעמד יהושע במקור הכוהני הוא תאור של מנהיג צבאי משני לכהן. תאור זה הוא מאוחר ובלתי היסטורי ונובע מהשקפת העולם הכהנית על ההנהגה האידאלית. שאר התיאורים של דמותו של יהושע בס"כ נראים כתאורים שסופרים כוהניים ירשו מן המקורות שלפניהם.

 
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ב | מחבר: אלכסנדר רופא
 

תרביץ

ההבדלים בתיאור יהושע בסיפור המשנה-תורתי, הנובעים מגיבוב דברי סופרים שונים במקור זה, נראים כקלים ומועטים לעומת הבדלי התפיסה הקיצוניים באותם חלקים של הספר המיוחסים, מפאת סגנונם ומושגיהם, למקור הכוהני (ס"כ, P).

ביהו' כ, שתשתיתו כפי שנשתמרה בתרגום השבעים שייכת לס"כ,47 מקבל יהושע את מאמר ה' ובו הוראות לביצוע, מעביר אותן לבני ישראל ובכך מביא את הדברים לידי מעשה. גם התוכן וגם הלשון ('וידבר ה' אל יהושע לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר [פס' 2-1]) מזכירים את מעמדו של משה. אף כאן יהושע הוא נביא, השומע את דבר ה' למען העם, והוא מנהיג, כי הוא עומד בראש העם ואחראי לביצוע דבר ה'.

קרובה לכך תפיסת יהושע ביהו' יח 10-1, פרשה הנראית כעיבוד כוהני של מקור עתיק יותר.48 גם כאן יהושע עומד בראש העם, גוער בהם על מחדלם (פס' 3), נותן להם הוראות לביצוע (פס' 4 ואילך) ומחלק ביניהם את הארץ ללא עוררין (פס' 6 ואילך); זוהי הנהגתו. ואולם זיקתו אל האלוהים שונה במקצת – אין הוא מקבל מאמר לאלתר. שמא פועל יהושע לפי הנחיות קודמות, שייתכן כי ניתנו לו לפני כן (יהו' יג 6) וייתכן שהועברו לו ממשה (יד 2, 6)? או שמא פועל יהושע מכוח הבנתו את הייעוד ההיסטורי 'לרשת את הארץ אשר נתן לכם ה' אלהי אבותיכם' (יח 3), שבאה השעה להגשמתו ואין להתרפות בה? על כל פנים את רצון ה' מכיר יהושע לא במאמר כי אם על ידי יריית גורל, היינו השלכתו, 'לפני ה' '. יש ליהושע בלי ספק מעלה של מנטיקן, הדורש באלוהים ומקבל את תשובתו, אלא שכאן זוהי מנטיקה אינסטרומנטלית, המשתמשת באבני גורל. הצד ה'נבואי' של יהושע עוצב בפסקה זו בצורה שונה מאשר ביהו' כ.

אין זו התפיסה היחידה של תפקיד יהושע בחלוקת הארץ על פי המקור הכוהני. בסדרה של מקראות – יד 1; יז 4; יט 51; כא 1 – מתואר יהושע כמנחיל את הארץ על יד אלעזר בן אהרן הכוהן וראשי אבות המטות (הם הנשיאים, יז 4) לבני ישראל. כך גם מתוארת חלוקת הארץ לעתיד בס"כ, בבמ' לד 29-16. בכל אלה אלעזר הכוהן עומד בראש. תפקידו של יהושע הוא משני ואינו מוגדר כל צורכו. מסייעת להבנתו הפסקה בבמ' כז 23-12, הנותנת את גרסת המקור הכוהני למינוי יהושע. תפקידו של יהושע הוא 'להוציא ולהביא' את בני ישראל. הוא המנהיג הצבאי, ואולם ההנהגה היא 'על פיו' של אלעזר (כז 21). מאחר שהוא מקבל את הוראות ה' במשפט האורים, הוא מנחה על פיהן את יהושע ואת כל העדה.

בשתי פרשיות כוהניות אחרות אין יהושע פועל כלל. ביהו' ט 15ב, 21-17 סופר מעשה הברית עם הגבעונים בגרסה הכוהנית כמעשה הנשיאים. הם גם האחראים לו בעיני העדה והם הנחלצים מן המבוכה בגזרם על הגבעונים עבדות לדורות. גרסה זו היא חלופית לסיפור שתלה את כל המעשה ביהושע (ט 6-1א, 13-8, 15א, 22, 27-24). המקור הכוהני בפרשה זו נוהג כאילו אינו מכיר כלל את מנהיגותו של יהושע בן נון. הוא הדין בסיפור המזבח של שבטי עבר הירדן ביהו' כב 34-9, שאף הוא סיפור כוהני בסגנונו וברעיונותיו.49 פועלים בו פינחס בן אלעזר הכוהן ועשרה נשיאים, נשיא לשבט. הם הדוברים בארץ הגלעד בשם 'בני ישראל' ומשיבים להם דבר בשילה. אף כאן נעדר יהושע מן הסיפור, מה שמתמיה ביותר לאחר שבתחילת המעשה (כא 41 – כב 8), המסור בסגנון משנה-תורתי, הוא הופיע כראש העם ששולח את שבטי עבר הירדן לנחלתם.

ארבע תפיסות כה שונות ביצירת מקור אחד מעידות שאין המקור הכוהני בספר יהושע מייצג שרידים של תעודה רצופה אחת. רחוק גם לשער שיש כאן שרידים של ארבע תעודות שונות! מה שמתקבל על הדעת הוא שלפחות חלק מן הפרשיות שסקרנו הם עיבודים כוהניים נפרדים של מקורות עתיקים יותר. ואמנם זהו כנראה מצב הדברים. תפיסת יהושע כמחלק 'גורלות' בין השבטים מצויה גם במקור עתיק, לא כוהני, שנשתמר בצורה מקוטעת ובסדר מסורס ביהו' יז 18-14. יהו' יח 10-1 נראה כאינטרפרטציה כוהנית של תעודה זו. תפיסת ברית הגבעונים ככרותה על ידי 'איש ישראל', בלי יהושע, מבצבצת בקטעי תעודה עתיקה שנשתמרה ביהו' ט 6ב – 7, 14, 16, 23, ושהדיה עוד נשמעים ביהו' י 6-1. על טיבם של מקורות אלה עוד נעמוד בהמשך. התפיסה של יהושע כנביא-מנהיג המקבל את מאמר ה' וכופה על העם את ביצועו, ביהו' כ, מתאימה לחלוטין לתפיסת הסיפור המשנה-תורתי; ועל כן נראה לומר שעברה ממנו אל ס"כ. רק תיאור יהושע כשני בהנהגה אצל אלעזר הכוהן, כשלידם משמשים הנשיאים ראשי המטות, יכול להיחשב כתיאור העיקרי האופייני לתעודה ס"כ, באשר הוא ההמשך לסיפור הכוהני בספר במדבר. לא קשה להכיר את יסודותיו של תיאור זה. מבחינה דוגמטית שילוב יהושע, המנהיג הצבאי-המדיני, בהייררכיה שבראשה עומד כוהן מזרע אהרן מבטא את השקפת העולם של ס"כ, הבונה את ארגונו המדיני של ישראל על הקוטב של פולחן ה' במשכנו. אולם תיאור דוגמטי זה לא יכול היה לצמוח בימי בית ראשון, כאשר הכוהנים היו פקידי המלכות, כי אם בתקופת בית שני, אשר בתחילתה היה הכוהן שווה מעלה לבן דוד, ובהמשכה, בסוף התקופה הפרסית ובימי התלמים והסלווקים, היה לראש העם ולנציגו כלפי רשויות האימפריה.50 התיאור העיקרי של מעמד יהושע במקור הכוהני הוא אפוא מאוחר, דוגמטי ובלתי היסטורי, ואילו שאר התיאורים שבו, שסופרים כוהניים ירשו מן המקורות שלפניהם, עשויים לשמר גרעין היסטורי עתיק.

בכל גוני התפיסות שס"כ צייר בהן את יהושע, לא מצאנו אצלו את האידאל של יהושע כ'תלמיד חכם', אידאל שנוסח בלשון משנה-תורתית ביהו' א 8. לכאורה הדבר מפליא לאור מסקנתנו כי ס"כ משקף תפיסה מאוחרת המתאימה למציאות בית שני. אולם מסתבר שאידאל לימוד התורה לא טופח בס"כ, משום שגם בתחילת בית שני ייחדו הכוהנים את מסירת התורה לעצמם ולא ביקשו לעשותה לנחלת כלל ישראל. כנגדם טיפחו לויים וסופרים (ואחריהם – פרושים) את המורשה האינטלקטואלית שהחלה באסכולה המשנה-תורתית – 'ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם' (דב' יא 19).

לחלקים נוספים של המאמר:
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : א
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ב (פריט זה)
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ג
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ד
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ה
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ו
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ז
יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ח

הערות שוליים:
47. ראו: א' רופא, 'שיטת הביקורת הספרותית-היסטורית מודגמת ביהושע כ', זקוביץ ורופא (לעיל הערה 38), א, עמ' 150-137 (=הנ"ל, מבוא לספר דברים: חלק ראשון ופרקי המשך, ירושלים תשמ"ח, עמ' 294-281).
48. לשון ומושגים כוהניים באים בפס' 1 (כולו), ובהזכרות שילה כמקום 'לפני ה'' בפס' 8, 10. חוקרים מצביעים על היעדרו של אלעזר הכוהן כראיה לשלול את הפסקה מס"כ. אך אלעזר חסר גם בפרשה הכוהנית המובהקת ביהו' כ. וראו את הלבטים אצל: J.E. Carpenter and G. Harford, The Composition of the Hexateuch, London 1902, pp. 358-359, notes b, c
49. על מוצאו של סיפור זה ראו: ר' גולדשטיין, 'יהושע כב, ט-לד: סיפור כוהני מימי שיבת ציון', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, יג (תשס"ב), עמ' 81-43.
50. J. Wellhausen, Prolegomena to the History of Ancient Israel, trans. Black and Menzies, reprint New York 1957, pp. 148-151

ביבליוגרפיה:
כותר: יהושע בן נון בתולדות המסורת המקראית : ב
מחבר: רופא, אלכסנדר
תאריך: ניסן-סיון תשס"ד , גליון עג (ג)
שם כתב עת: תרביץ
הוצאה לאור : י"ל מאגנס
בעלי זכויות: י"ל מאגנס
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך