עמוד הבית > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > תקופת המלוכהעמוד הבית > נבואה > אליהו

תקציר
מסלול טיול בעיר חיפה בעקבות דמותו של אליהו הנביא. המסלול בוחן כיצד דמותו המקראית של אליהו, דמות נביא קנאי ללא פשרות הנאבק בעבודת הבעל, הפכה ברבות השנים לדמות חביבה ומטיבה שיש לה מקום במסורת היהודית, הנוצרית המוסלמית והדרוזית.

 
מראה מקום : אליהו בכרמל | מחברת: גליה דורון
 

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

הפעם נסייר באתרים שונים באיזור הכרמל בעקבות אליהו הנביא. נעקוב אחר דמותו רבת הפנים של אליהו הנביא הקנאי ללא פשרות, הנאבק באחאב ואיזבל, שוחט את נביאי הבעל וננסה להבין כיצד הפך, ברבות השנים לדמות חביבה, טובה ומיטיבה לה מצפה כל ילד בליל הסדר ויתרה מזאת כיצד הפך לקדוש נערץ בקרב הנוצרים, המוסלמים ואף הדרוזים.

נתחיל את סיורנו בקרן הכרמל, הנקודה הגבוהה ביותר ברכס הכרמל ( 480 מ' מעל פני הים) בחצר מנזר ה"מוחרקה" ( השריפה)

סעו בכביש 70 עד צומת יקנעם, פנו לכביש 672 לכיוון "עיר הכרמל" (איחודן של שני כפרי הדרוזים הגדולים דליית אל כרמל ועוספיה). לאחר שתעברו את ככר הכניסה לעיר פנו ימינה על פי השילוט למנזר המוחרקה.

בספר מלכים תופס מחזור סיפורי אליהו מקום נכבד. אליהו עולה על הבמה לראשונה כשהוא מתייצב מול אחאב מלך ישראל ומכריז על בצורת.

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד, אֶל-אַחְאָב, חַי-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם-יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר--כִּי, אִם-לְפִי דְבָרִי. (מלכים א יז 1)

הכרזת בצורת והקביעה שהורדת גשמים נעשית רק בדברו של ה' היא קריאת תיגר על המאמינים בבעל – האל הכנעני האחראי על הורדת הגשם והפריון (שימו לב לשני הביטויים השגורים בעברית – השרש לבעול וחקלאות בעל התלויה בגשמים שניהם מרמזים לתפקיד הפריון של האל בעל).

בהמשך מסופר לנו (מלכים א' פרק יז ) שאליהו מסתתר ימים רבים בנחל כרית כשהעורבים מכלכלים אותו ואחר כך נשלח למרחקים אל צרפת שבלבנון שם הוא מתגורר בבית אלמנה עניה המכלכלת אותו כמובן הודות לנס המתרחש:
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר: עַד יוֹם תֵּת יְהוָה, גֶּשֶׁם--עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. (מלכים א יז 14)

אליהו אף מחייה את בנה המת של האלמנה ובתום שלוש שנים, שולח אותו ה' להראות לפני אחאב כדי להביא מטר על האדמה.

פרק יח מספר על המפגש שבין עבדיהו "אשר על הבית" – שר גבוה בממלכת אחאב לאליהו. הרעב בשומרון כה חמור עד כי אחאב ועבדיהו יוצאים לחפש בכל רחבי הארץ מעט חציר כדי שיוכלו לחיות את בעלי החיים. עבדיהו , בין הבודדים שהמשיכו להחזיק באמונתו בה' ואף החביא את נביאי ה' שאיזבל איימה להרוג פוגש באליהו ומכיר אותו. אליהו שולח אותו להודיע לאחאב שהנה חזר. עבדיהו חושש שמא אליהו ייעלם ואז אחאב יהרוג אותו אך אליהו מבטיח לו שהפגישה עם אחאב אכן תתקיים.

המפגש דרמטי מאד:
וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב, אֶת-אֵלִיָּהוּ; וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו, הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר, לֹא עָכַרְתִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם-אַתָּה, וּבֵית אָבִיךָ--בַּעֲזָבְכֶם אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים. (מלכים א יח 17-18)

אליהו מצווה על אחאב לכנס על הר הכרמל את כל עם ישראל ואת 450 נביאי הבעל ו 400 נביאי האשרה ששרתו בחצרה של איזבל – מטרת הכינוס לערוך תחרות בינו לבין נביאי הבעל ולשכנע את עם ישראל שה' לבדו הוא האלוהים.

הוא פונה אל העם בדרישה חד משמעית להכריע בין האמונות:
... וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר. (מלכים א יח 21)

(משמעותו המדויקת של הביטוי השגור "לפסוח על שני הסעיפים" אינה ברורה. יתכן והכוונה לדרך המתנדנדת בה מקרטע פיסח או לדרך בה היו מדלגים או מרקדים בעת טכסי פולחן הבעל כפי שמשתמע מן ההמשך.)

אליהו מציע לערוך תחרות בינו לבין נביאי הבעל. בתחרות ישים כל צד פר על המזבח אך לא ידליקו אש. כל צד יקרא בשם אלוהיו וזה שיענה באש הוא הוא האלוהים. העם והנביאים מסכימים לתנאי התחרות.

תאור התחרות רווי לעג ואירוניה לכשלונם של נביאי הבעל:
וַיִּקְחוּ אֶת-הַפָּר אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם-הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד-הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל כִּי-אֱלֹהִים הוּא--כִּי שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ, וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ. וַיִּקְרְאוּ, בְּקוֹל גָּדוֹל, וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם, בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים--עַד-שְׁפָךְ-דָּם, עֲלֵיהֶם. וַיְהִי, כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם, וַיִּתְנַבְּאוּ, עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה; וְאֵין-קוֹל וְאֵין-עֹנֶה, וְאֵין קָשֶׁב. (מלכים א יח 26-29)

לאחר שעות של מאמץ לעורר את האל ללא תוצאות מגיעה שעתו של אליהו. ההכנות שלו מורכבות – הוא בונה מחדש את מזבח ה' שהיה במקום ונהרס משתים עשרה אבנים כמספר שבטי ישראל, חופר סביב המזבח תעלה ורק אז עורך את העצים ועוקד את הפר:
וַיֹּאמֶר, מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל-הָעֹלָה, וְעַל-הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ, וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ. וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם, סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ; וְגַם אֶת-הַתְּעָלָה, מִלֵּא-מָיִם. וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי יְהוָה, עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה, כִּי-אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת-לִבָּם, אֲחֹרַנִּית. וַתִּפֹּל אֵשׁ-יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הָעֵצִים, וְאֶת-הָאֲבָנִים, וְאֶת-הֶעָפָר; וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה, לִחֵכָה. וַיַּרְא, כָּל-הָעָם, וַיִּפְּלוּ, עַל-פְּנֵיהֶם; וַיֹּאמְרוּ--יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים. (מלכים א יח 34-39)

אין ספק שנצחונו מושלם. האש שורפת את העולה וגם את המים והעפר – הוכחה נצחת לעליונותו של ה'.

סופם של נביאי הבעל נורא באכזריותו. אליהו מוריד אותם אל נחל קישון, למרגלות הכרמל ושוחט שם את כלם
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת-נְבִיאֵי הַבַּעַל, אִישׁ אַל-יִמָּלֵט מֵהֶם--וַיִּתְפְּשׂוּם; וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם. (מלכים א יח 40)

שמו העממי של המקום בו התרחש הנס הזה הוא "מוחרקה" – חריכה, שריפה ואילו נחל קישון באיזור זה נקרא בערבית "מוקטע" הקטוע, הכרות.

אך אין זה סוף המעשה. אליהו עולה שוב לראש הכרמל, גוהר ארצה ומחכה לגשם :
וַיֹּאמֶר אֶל-נַעֲרוֹ, עֲלֵה-נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ-יָם, וַיַּעַל וַיַּבֵּט, וַיֹּאמֶר אֵין מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, שֻׁב שֶׁבַע פְּעָמִים. וַיְהִי, בַּשְּׁבִעִית, וַיֹּאמֶר הִנֵּה-עָב קְטַנָּה כְּכַף-אִישׁ, עֹלָה מִיָּם; וַיֹּאמֶר, עֲלֵה אֱמֹר אֶל-אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד, וְלֹא יַעֲצָרְכָה, הַגָּשֶׁם. וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי, גֶּשֶׁם גָּדוֹל; (מלכים א יח 43-45)

ואכן, לאחר שלוש שנות בצורת קשה יורד סוף סוף גשם – בשליטתו המוחלטת של ה'.

אחאב רוכב מן הכרמל ליזרעאל, עיר הבירה המשנית של ממלכת ישראל ואליהו, משנס מותניו ורץ ברגל לפני המרכבה. גם זה כמובן ביטוי לכוח פיסי שאיננו טבעי אך אולי מעיד גם על כך שאליהו מכיר במעמדו העליון של המלך.

דמותו של אליהו כפי שהצטיירה עד כה היא של נביא קנא, לוחם, יחיד מול רבים, מתבודד, לעגני, אכזר אך גם עושה ניסים.

תכונותיו אלו הפכו אותו לדמות נערצה גם בעולם הנוצרי. הנוצרים רואים מידה רבה של דמיון בין דמותו של ישו לדמותו של אליהו בפרט בעובדה שאליהו לא מת אלא עלה בסערה השמימה . הכנסיה היוונית אורתודוכסית מקדשת את דמותו כאחד מבכירי קדוש ה המכונה "מר אליאס", אך גם הכנסיה הקתולית מקדשת את דמותו ובכרמל פועל מאז המאה ה – 12 מסדר נזירים כרמליתים שמנזר המוחרקה שייך לו. (על המסדר נספר בהמשך הסיור כשנגיע לסטלה מריס בחיפה).

המנזר הכרמלתי במוחרקה


את הדי העימות בכרמל אפשר לראות כאן בחצר המנזר הכרמליתי. המבנה הנאה נבנה במאה ה- 19 על ידי ארכיטקט איטלקי, קאסיני. כיום מתגורר בו מספר קטן של נזירים הקשורים למנזר הראשי בחיפה. תוכלו להציץ אל הכנסיה הקטנה ששופצה לאחרונה ומעוטרת בפסוקים הקשורים לסיפור אליהו.

פסל אליהו במנזר במוחרקה


בחצר המנזר בולט בהדרו פסל הנביא הזועם, מניף בידו חרב ודורך ברגלו על ראשו הכרות של נביא בעל. בפסל זה נרקמו אגדות רבות. במקור ניצב כאן פסל דומה שניזוק מאד על ידי חיילים תורכים במהלך מלחמת העולם הראשונה ושנים הוא איים על הסביבה ביד אחת בלבד. מספרים שבזמן מלחמת העצמאות האמין מפקד צבא ההצלה הסורי – קאוקג'י שאינו מצליח לכבוש את קיבוץ משמר העמק משום שפסלו של אליהו הנביא במוחרקה מגן על היהודים. הוא שלח חיילים לפוצץ את הפסל אך הדבר לא עזר לו, את משמר העמק הוא לא הצליח לכבוש.
אחרי המלחמה פיסל פסל מנצרת פסל חדש במתכונת דומה – זה הפסל הניצב בחצר המנזר היום.

עיקר הביקור במנזר המוחרקה הוא העליה למרפסת התצפית על גג המנזר (הכניסה למרפסת כרוכה בתשלום). הנוף הנגלה לעיננו מרהיב – העזרו בשושנת הרוחות המשורטטת על הרצפה וזהו לכיוון מזרח את עמק יזרעאל, גבעת המורה והר תבור ואף את החרמון המושלג אפשר לראות ביום בהיר.

ממש למרגלותינו נוכל להבחין בפס הירוק של נחל הקישון ובתל קטן (בכניסה לקרית חרושת) המכונה תל קשיש ומזוהה עם המקום בו נשחטו נביאי הבעל.

דרומה לנו נראה את תל יקנעם, שעליו היתה העיר היחידה באיזור הכרמל בעת העתיקה. בהסתכלנו מערבה ננסה לדמיין את העב הקטנה המבשרת את בוא הגשם.

ממנזר המוחרקה נוכל להמשיך לנסוע בכביש 672 דרך דליית אל כרמל ועוספיא ואף ליהנות מן המסעדות הדרוזיות והשווקים הססגוניים שבדרך או לפנות על פי השילוט אל דרך נוף הכרמל – דרך כבושה אבל מתאימה לנסיעה לכל סוגי המכוניות, העוקפת את הכפרים הדרוזיים ועוברת בנוף מרהיב לאורת הצד המזרחי של רכס הכרמל. בסיומה של הדרך התחברו שוב לכביש 672 שיוביל אתכם הישר אל אוניברסיטת חיפה שם תחנתנו הבאה.

ב. סיור במוזיאון הכט

מוזיאון הכט מכיל אוסף מרהיב של ממצאים מארץ ישראל ושכנותיה שנתרם לאוניברסיטה על ידי ראובן הכט. האוסף מייצג את התרבות החומרית של ארץ ישראל לתקופותיה תוך שימת דגש על חפצים הקשורים לפולחן, למנהגי קבורה ולחיי יום יום בעיקר בתקופת המקרא. המוזיאון מציג תערוכה מיוחדת המוקדשת לעולם הפניקי – אותה תרבות נגדה לחם אליהו בכל מאודו. ייחודם של הפניקים (למעשה כנענים שישבו בצור וצידון והתפשטו משם לכל אגן הים התיכון במהלך האלף הראשון לפנה"ס) הם כונו פניקים על ידי היוונים. ייחודם של הפניקים בספנות, במסחר, ביצור חפצי חן ותעשית הארגמן – לכל זה כמובן הדים רבים במקרא.

בסיורכם במוזיאון המשולט היטב אל תפסחו על שרידי הספינה הפניקית שנטרפה בים לפני שלושת אלפים שנה והתגלתה בחוף מעגן מיכאל. כיום עובדת קבוצת חוקרים על נסיון לשמר ולשחזר את הספינה.

בתום הסיור במוזיאון נמשיך לתחנה הבאה, לדרך סטלה מאריס בחיפה. (תוכלו להשתמש במפת העיר חיפה)

ג. כנסית סטלה מאריס



כנסית סטלה מאריס


סיפורה של כנסית סטלה מאריס או כוכב הים, בעברית קשור בגלגולה של דמותו של אליהו הקנא לדתו לקדוש לדתות אחרות.

בתקופת מסעות הצלב, במאה ה- 13, לאחר שממלכת הצלבנים הצטמצמה לרצועת החוף בלבד, הוגבלה הגישה למקומות רבים הקדושים לנוצרים והחלו להתפתח מקומות חדשים שזכו לקדושה למרות שלא היה להם קשר ישיר לחיי ישו. אחד מאיזורים זה היה הכרמל – גבוה, מיוער ומבודד – מתאים מאין כמוהו לפעילות של נזירים. כך הוקם מסדר נזירים שקרא לעצמו הנזירים היחפים הכרמליתים, שראו עצמם ממשיכי דרכו של אליהו הנביא המתבודד, והתבססו בנחל שיח שבכרמל. כשסולקו הצלבנים באופן סופי מן הארץ עזבו גם הכרמליתים אך המשיכו בפעילותם בצרפת. במהלך המאה ה -17 התיר השלטון העות'מאני את חזרתם של הכרמליתים והם חזרו לחיפה וניסו להתמקם במורדות הכרמל במקום בו כבר היה מקום מקודש ליהודים ומוסלמים שנקרא מערת אליהו ועל פי המסורת המקומית שהה בה אליהו. (שימו לב שבמקרא אין רמז לשהייתו של אליהו על הכרמל ממש) לאחר מאבקים רבים הצליחו הכרמליתים לבנות מנזר בראש רכס הכרמל שאותו הקדישו ל"גברתנו מריה של הכרמל" (השם מרמז למסורת נוצרית המספרת שמשפחתו של ישו עברה בכרמל ובלתה לילה במערת אלהו בכרמל) . המנזר התפרסם בפרט בשל אירוע קשה שאירע בו בזמן מלחמת נפוליאון שנסוג מא"י לאחר שנכשל בנסיונו לכבוש את עכו. חייליו היו מוכים ופצועים ורבים מהם חלו בדבר. נפוליאון החליט להרוג אותם בשהותם במנזר בחיפה ולא להסתכן בהעברת המחלה לשאר צבאו. בחזית הכנסיה ניצבת אנדרטה דמוית פירמידה לזכר חייליו של נפוליאון.


חזית הכנסיה והאנדרטה לזכר חיילי נפוליאון


מנזר זה נהרס ובאבניו השתמשו כדי לבנות וילה מפוארת לשליט התורכי של עכו - מבנה זה קיים עד היום, ובו בסיס חיל הים הסמוך לשפת המצוק. צמוד לבנין הוקם גם מגדלור ומאז כונה המקום - "כוכב הים " או סטלה מאריס בלועזית רק במאה ה – 19 נבנה המנזר שוב במתכונתו המפוארת הנוכחית – מנזר לנשים, מנזר לגברים אכסנייה לצליינים וכנסיה.

הכנסו לכנסיה הממוקמת מעל למערה שבה שהה אליהו והתבוננו בתמשיחי הקיר (פרסקו) שבכיפה המספרים בין השאר את סיפור עלייתו של אליהו בסערה השמיימה. בחדר המבוא בכניסה מוצגים מספר פריטים ארכיאולוגיים שהתגלו במקום בזמן הבניה. שימו לב לשבר פסל של כף רגל ועליו כתובת בלטינית המעידה שהיה מוקדש ליופיטר ההליופוליטני מן הכרמל. זהו איזכור מעניין של האל הרומי יופיטר כבן דמותו של אל השמש הליוס שבכרמל והאל הליוס, שגם הוא רכב במרכבתו בשמים מקביל לדמותו של אליהו.

נמשיך לעקוב אחר גלגוליה המפתיעים של דמותו של אליהו בתחנתנו הבאה – מערת אליהו.

ד. מערת אליהו

אל המערה אפשר להגיע במכונית או ברגל. המסלול הרגלי קצר, יפה אך מחייב לחזור חזרה למעלה אל המכוניות או לדאוג להעביר מכונית אל סוף המסלול. בכל דרך שתבחרו נתחיל בתצפית לכיוון הים.

חצו את הכביש מן הכנסיה, חצו את מגרש החניה ורדו בשביל שמתחיל מדרום ובמקביל לבסיס חיל הים . רדו בשביל עד שתגיעו למבנה קטן בעל כפה – זוהי הקפלה על שם סיימון סטוק – אחד מראשי המסדר הכרמליתי במאה ה – 13. צמודה לקפלה מרפסת תצפית שממנה נשקף נוף נפלא לכיוון הים ושכונותיה של חיפה. שימו לב לגבעה הנמוכה הצמודה למבנה הבולט לתול הים שם המכון לחקר הימים – זהו התל העתיק של שקמונה, הישוב הקדום של מפרץ חיפה (חיפה התפתחה לעיר רק במאה השנים האחרונות לפני כן היתה עכו העיר החשובה היחידה במפרץ).

אם בחרתם בנסיעה – חזרו למגרש החניה וסעו למערת אליהו. אם החלטתם לרדת ברגל – המשיכו בשביל הנוח, המדורג והתלול יחסית עד שתגיעו אל המערה.

סיפורה של מערת אליהו, שבה שהה אליהו על פי המסורת, הוא סיפור מופלא של היווצרות מיתוסים ושל קיומן של מסורות מקבילות אצל תושבי האיזור למרות היותם בני דתות שונות. אצל המוסלמים נחשב אליהו לקדוש נערץ המכונה אל חאד'ר – הירוק ( צבע הנצח) שמעשי ניסים רבים נקשרים לדמותו. גם אצל הדרוזים נחשב אליהו לקדוש מביא ברכה. על קירות המערה נמצאות כתובות גראפיטי המעידות על ביקורים הן של נוצרים והן של יהודים כבר בתקופה הביזנטית. נזירים התגוררו בה ויהודים עלו אליה לרגל. נוסעים רבים מספרים על קדושת המקום שנקשרו בו אגדות רבות על ניסים שהתרחשו כאן – כאותה אגדה שספרה שאם נכנס אדם טמא למערה מיד היו קירותיה מתיזים מים לטהר אותו או סיפורים שטענו שיש במקום סגולות מיוחדות לריפי שגעון, עקרות וצרות נוספות.

יהודים נהגו לעלות לרגל למקום בהמוניהם בשבת נחמו בחדש אב וכיום נמצא במקום מעין בית כנסת ותנועה ערה של עולים לרגל שבאים למערה לבקש בקשות או להודות לאליהו הנביא על נסים שקרו להם. כיום נהוגות עליות לרגל בעיקר בל"ג בעומר וביום המימונה.

גם היום אפשר לראות במערה מתפללים בני הדתות השונות בו זמנית – דוגמה נדירה בארצנו השסועה לדו קיום (ואולי ארבע – קיום) בין מאמיני כל הדתות בארץ שמתלכדים דווקא סביב דמותו של הנביא הקנא, חסר הפשרות הנתפס כמגשר בין העולמות, האלוהי והאנושי וכעושה ניסים ונפלאות למאמינים בו, תהא דתם אשר תהא.

פרטים נוספים אודות המסלול:

• קרן הכרמל (מוחרקה) שעות ביקור ימים ב' – ש' (יום א' בדרך כלל סגור) שעות ביקור : 8:00 – 12:30; 14:30 – 16:30. תשלום במרפסת התצפית 3 ₪ לאדם (בזמן הכתיבה) יש להקפיד על לבוש צנוע.

• מוזיאון הכט אוניברסיטת חיפה
הר הכרמל, חיפה 31905
טלפון : 8257773 - 04פקס: 8240724 – 04
הכניסה חופשית. לקבוצות רצוי להודיע על הביקור מראש. אפשר להזמין הדרכה לקבוצה.
שעות הפתיחה:
א, ב, ד, ה 10:00-16:00
ג 10:00-19:00
ו 10:00-13:00
שבת 10:00-14:00

• כנסית "כוכב הים" בראש הכרמל
דרך סטלה מריס, חיפה. טל: 048337758
שעות ביקור:
כל השבוע 6:00 – 12:00; 15:00 – 18:00 אין להכנס בזמן תפילה.

• מערת אליהו
פתוח בימים א' עד ה' 08:00 - 17:00. ימי ו' 08:30 - 12:45
מספר טלפון: מערת אליהו 04-8527430

ביבליוגרפיה:
כותר: מראה מקום : אליהו בכרמל
שם פרסום מקורי: מראה מקום
מחברת: דורון, גליה
תאריך: 2005
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מראה מקום הוא אוסף של דפי מידע על אתרים ומסלולי טיול בארץ בזיקה למקרא.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך