עמוד הבית > ספרות החוכמה > משלי

תקציר
המאמר מציע כי מגמת העריכה של ספר משלי הייתה להדגיש את חשיבותה של "יראת ה'". לכן בצד פתגמי ה"חכמה העתיקה" המביעים את המסר הארצי-חילוני, הובאו פתגמי אמונה .

 
אסופות החכמה : עריכת ספר משלי | מחבר: אלכסנדר רופא
 

כרמל

האם ניתן לזהות מגמה כלשהי בעריכת ספר משלי? אמרנו לעיל, שהספר פותח בהכרזה "יראת ה' ראשית דעת" (א' 7). בהתאם לכך תופסת יראת ה' מקום נכבד באוסף הראשון: בא' 29 אומרת החכמה על הפתים והכסילים שהם "שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו"; בב' 22-1 מדבר החכם אל תלמידו, מזמין אותו "להקשיב לחכמה" ו"אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא" (פס' 2, 5), וכך יינצל מהתחברות עם רשעים; בח' 13 ממליצה החכמה על "יראת ה' שנאת רע"; בט' 10 היא מכריזה "תחלת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה". קשה לדייק במשמעות יראת ה' בכתובים האלה אך נראה שפירושה הוא אמונה ודבקות בה', הגורמת לאדם לסור מחטא. אם חשב המחבר על מצוות התורה הוא נמנע מלומר זאת במפורש. תפיסה זו עולה בבירור מנאום החכם בג' 12-1. כאן אומר החכם: "בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען. בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך. אל תהי חכם בעיניך, ירא את ה' וסור מרע" (פס' 5-3). הביטחון בה' ויראת ה' הם דרך האמונה, והם עומדים בניגוד לבינה האנושית, הגורמת לאדם להיות חכם בעיניו. מהדהדים כאן דברי הנביא: "הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים" (יש' ה' 21). זהו פולמוס ברור נגד 'החכמה הישנה' שהכרנו, שצמחה מהניסיון האנושי, שהיה בה אמנם מוסר, אבל הטעימה בכל מקום את תועלתו של האדם.40

אישור למגמה זו של עריכת הספר עולה מצד אחר. מכבר שמו לב, כי בין המאמרים שבמשלי י'-כ"ט, ישנם כאלה שרוחם 'חילונית' ומעמידים במרכז את האדם ותועלתו, כגון "טמן עצל ידו בצלחת, גם אל פיהו לא ישיבנה" (י"ט 24), ועל ידם ישנם אחרים המטעימים את כל יכולתו של ה' ואת ערך האמונה בו, כגון "יראת ה' לחיים ושבע ילין בל יפקד רע" (י"ט 23; האם צריך לגרוס "ירא ה' לחיים"?), וכן שיערו, שיש פה רבדים שונים ביצירת החכמה.41 והנה קם החוקר ווייברי ועמד על כך, שמאמרי האמונה צמודים לעתים למאמרים 'החילוניים', וכאילו 'מתקנים' אותם.42 בדוגמה שראינו זה עתה, למשל, עולה מפס' 24 ששובע ורעב לאדם הם תוצאה של חריצות ועצלות; בא פס' 23 ומטעים ירא ה' לעולם לא ילך לישון רעב. באותו האופן הצביע ווייברי על הצמדים הבאים:

ט"ו

16: טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו
17: טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו

י"ח

10: מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב
11: הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו

פעמים רבות, אך לא תמיד, בא הפסוק המטעים אמונה בה' לפני הפסוק 'החילוני' שאותו הוא מבקש לתקן. לא אהבת המשפחה היא עיקר אלא יראת ה' הקודמת לה. לא הממון הוא קריית עוז המקנה ביטחון, אלא שם ה' הוא מגדל עוז!

יתר על כן, ווייברי עמד על העובדה, שבמרכזו של האוסף השני (י' 1-כ"ב 16) ממש באמצעיתו – ואנו נוסיף: במקום שמסתיים קובץ המשלים בתקבולת ניגודית – באה קבוצה מרוכזת של עשרה פתגמי אמונה (ט"ו 33-ט"ז 9), והם קודמים לקובץ משלי המלך (ט"ז 15-10). פתגמי האמונה מבקשים לתקן את המסר הארצי-חילוני שהביעה 'החכמה העתיקה', כדלקמן:

ט"ו 33:
ט"ז 1:
ט"ז 2:
ט"ז 3:

יראת ה' מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה
לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון
כל דרכי איש זך בעיניו ותוכן רוחות ה'
גל אל ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך וכו'.

ואולי הוצמדו 'פתגמי ה' ' לפתגמי המלך כדי להטעים שה' קודם למלך, על דרך הכתוב: "ירא את ה', בני, ומלך" (כ"ד 21)?

אם ראינו את הדברים נכוחה, הצטרפו כאן כמה ראיות למגמתה של עריכת ספר משלי, להטעים את האמונה בה' על פני תועלתו והצלחתו של האדם. מבחינה ספרותית זוהי תופעה רבת משמעות: רובד עריכתי בא לכסות על רבדי יצירה קודמים. אין מסלקים את הרבדים הישנים ואין מתקנים אותם, משאירים אותם כמות שהם ומוסיפים עליהם מתוך ניסיון לתקן את המסר על פי השקפותיו של המחבר האחרון, שהוא גם אחראי לעריכת הספר.

ואולם סוגייה זו מסתבכת מעיון בנוסח של סיום השיר 'אשת חיל', במש' ל"א 30. הכתוב אומר "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל". אבל השיר בכללו משבח את האישה על חריצותה. זוהי גבירה פעלתנית המשכימה לפני עלות השחר (פס' 15) ומאחרת לעבוד בלילה (פס' 18). היא עושה בכל עבודות הבית ובמלאכת יד (פס' 13, 19, 22) אבל גם קונה ומוכרת בחוץ (פס' 14, 24), ואפילו קונה שדות ונוטעת כרמים (פס' 16)! הרמזים לצדקתה הם מעטים ביחס היא נותנת נדבות לעניים (פס' 20) ו"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה" (פס' 26). אך בעיקר סותר להגדרתה כ"אשה יראת ה' " הכתוב האומר: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" (פס' 25). הביטחון הזה, הנובע מכשרון המעשה והעושר, אינו מתאים לדרך האמונה, הדורשת "בטח אל ה'"! עולה החשד ש'יראת ה' ' בפס' 30 איננו מעיקר הכתוב.

והנה תרגום השבעים מציע כאן תרגום כפול: "אשה משכלת תהולל, את יראת ה' היא תהלל".43 מסתבר שהיה לפניהם כפל גירסה, שנולד מצירוף שתי גרסאות: "אשה משכלת היא תתהלל" ו"אשה יראת ה' היא תתהלל".44 ואין ספק שהגירסה הראשונה היא המקורית. 'אישה משכלת' פירושו אישה חרוצה ומצליחה (מש' י' 5; י"ד 35; י"ז 2; י"ט 14). דווקא העובדה שהמתרגם היווני לא הבין זאת ותרגם שכ"ל במשמעות אינטלקטואלית פוטרת אותו משמץ של חשד, שמא התאים את התרגום לתיאור הכולל של 'אשת חיל', אם כן הוכח בזה כיצד תוקן סיומו של שיר השבח ל'אשת חיל': 'אשה משכלת' תוקנה ל'אשה יראת ה'.45 אין לדעת בבירור, מי תיקן אותו. אבל על כל פנים מסתבר שהתיקון נעשה בהתאם להשקפת עורכי הספר: לא כשרון המעשה עיקר, אלא האמונה בה'!

מדברינו עולה תמונה מורכבת ועם זאת ברורה למדי: מגמתה של עריכת ספר משלי הייתה להטעים את חשיבותה של 'יראת ה' '. את המגמה הזאת היא הנחילה למסרני הספר ולמעתיקיו. כך אירע שמעתיקים אלה מצאו לפניהם דברים בשבח תבונת הכפיים וההצלחה המעשית, ותיקנו והחליפו אותם בשבחי יראת ה'. יוצרים, עורכים, ומעתיקים חברו יחדיו לעצב את הספר לפי תפיסה תיאולוגית אחת.

לחלקים נוספים של המאמר:
אסופות החכמה : יצירת האוספים וסידורם בספר משלי
אסופות החכמה : עריכת ספר משלי (פריט זה)
אסופות החכמה : קהלת
אסופות החכמה : בן סירא
אסופות החכמה : מסכת אבות

הערות שוליים:
40. על קיומם של רבדים נפרדים בספר משלי – 'קובץ חילוני' ו'אמרים מחוג אנשי אמונה' – עמד גם מ' אליועיני, 'מחקרים בספר משלי', בספרו: מחקרים בקהלת ובמשלי, ירושלים תשל"ז. דבריו, שהם חריגים מהרבה בחינות, נכתבו בגלות קאזכסטאן, בברית המועצות, בניתוק מן המרכזים של לימוד מקרא אקדמי.
41. M. V. Fox, `Aspects of the Religion of the Book of Proverbs`, HUCA 39 (1968), 55-69; W. McKane, Proverbs: A New Approach (OTL), Philadelphia 1970, esp. pp. 10-22
42. R. N. Whybray, `Yahweh-sayings and their Context in Proverbs 10, 1-22, 16`, La Sagesse de l`Ancien Testament (BETL 51) Leuven 1979, 153-165.
43. היוונית gynè syneté פירושה 'אישה נבונה'. הפועל היווני syniemi והתואר synetós מתרגמים לעתים תכופות את שורש שכ"ל בתה"ש ובבן-סירא. לפי עניינו של השיר, ראוי לשער שהיה לפני המתרגם 'אשה משכלת', והוא תרגם זאת מבלי להבין את המשמעות של העברית. וראה: א' רופא, 'אשת חיל', gynè syneté ועריכת ספר משלי', תשורה לשמואל – מחקרים בעולם המקרא, עורכים צ' טלשיר ואחרים, באר-שבע וירושלים תשס"א, 390-382.
44. ראה: ש' טלמון, כפלי גירסה: תופעת יסוד בתולדות המסירה של נוסח המקרא (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה), ירושלים תשט"ז.
45. על תיקון כזה מצביע גם סגל, בו סירא, עמ' צה-צט: בט"ז 4 גורס כי"א: "מאחד ערירי ירא ייי תשב עיר וממשפחת בוגדים תחרב", והיווני: "מאחד מבין תשב עיר ומשפחת בוגדים תחרב" וכן מצטטים המדרשים!

ביבליוגרפיה:
כותר: אסופות החכמה : עריכת ספר משלי
שם ספר: מבוא לשירה המזמורית ולספרות החכמה שבמקרא
מחבר: רופא, אלכסנדר
תאריך: תשס"ד,2004
הוצאה לאור : כרמל
בעלי זכויות: כרמל
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך