עמוד הבית > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > משפחת האבות > סיפורי אברהם

תקציר
דף מידע המספר את סיפורה של מערת המכפלה על פי המקרא, המדרש, האגדות והממצא הארכיאולוגי.

 
מערת המכפלה | מחברת: גליה דורון
 

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

פרשת קנייתה של מערת המכפלה

פרק כג בספר בראשית מתאר בפירוט רב כיצד קונה אברהם אחוזת קבר מעפרון החתי כדי לקבור בה את שרה אשתו. אברהם מסרב להצעה לקבל במתנה את אחד מן הקברים המובחרים המצויים באזור ומתעקש לרכוש בכסף מלא דווקא את מערת המכפלה, השייכת לעפרון החתי.

אברהם פונה בבקשה אל בני חת, תושבי העיר, אך למו"מ שותפים גם "באי שער העיר" ואף "עם הארץ". נראה ש"עם הארץ" הם הגברים בעלי הזכויות – ונציגיהם הם הגוף החוקי הרשאי לנהל ולאשר עסקות של מכירת קרקע למי שאינו בן המקום, אלא גר ותושב. רק בשלב מתקדם, לאחר דברי הנימוסין, כשדנים במחיר, מתנהל המו"מ ישירות בין המוכר – עפרון החתי, לקונה – אברהם. אנשי העיר הם העדים לעסקה ומאשרים אותה.

המשא ומתן לרכישת המערה משקף את דרכי קניית הקרקעות שהיו מקובלות במזרח הקדום בעת העתיקה. חוזי מכירה שנמצאו בבבל מנוסחים גם הם כדו-שיח בין הקונה למוכר שיש בו שלבים קבועים וידועים:

שלב א: הצעת מחיר על ידי המוכר - "אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה היא ואת מתך קבור" (בראשית כג 15)

שלב ב: הסכמת הקונה - "וישמע אברהם אל עפרון"(פסוק 16)

שלב ג: שקילת הכסף " וישקול אברהם לעפרון את הכסף... ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"(פסוק 16)

שלב ד: הודעה פומבית על העברת הבעלות על הנכס הכוללת תיאור מפורט של הנכס - "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב"(פסוק 17)

שלב ה: ציון העדים לעִסקה - " ...לעיני בני חת בכל באי שער עירו"(פסוק 18)

הבעלות על הנכס שנקנה מתממשת באופן מוחלט רק כאשר הקונה מבטא את החזקה שלו במקום: רק אחרי שאברהם קובר את שרה במערה נאמר "ויקם השדה והמערה אשא בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת" (פסוק 20).

משמעות הקנייה של מערת המכפלה

מדוע קונה אברהם את מערת המכפלה בכסף מלא, בעוד ארץ ישראל כולה מובטחת לו ולזרעו לנצח? " קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג 18)

כדי לענות על שאלה זו, כדאי לעיין בשני מקומות נוספים במקרא שבהם מוזכרת קניית אתרים בכסף מלא: גורן ארוונה היבוסי וקבר יוסף.

גורן ארוונה היבוסי, נקנה על ידי דוד בסוף ימיו. דוד הקים במקום מזבח עצר בכך את המגפה שפגעה בעם, וייעד את המקום להיות בית האלוהים (שמואל ב כ 20 – 25 ודברי הימים א כא 21 - 30).
כ וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה, וַיַּרְא אֶת-הַמֶּלֶךְ וְאֶת-עֲבָדָיו, עֹבְרִים, עָלָיו; וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה. כא וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה, מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי-הַמֶּלֶךְ אֶל-עַבְדּוֹ; וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת-הַגֹּרֶן, לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה', וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה, מֵעַל הָעָם. כב וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל-דָּוִד, יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָו; רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה, וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים. כג הַכֹּל, נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ--לַמֶּלֶךְ; {ס} וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל-הַמֶּלֶךְ, ה' אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ. כד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אֲרַוְנָה, לֹא כִּי-קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לַה' אֱלֹהַי, עֹלוֹת חִנָּם; וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים. כה וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה', וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל.

מקום נוסף שנקנה בכסף הוא המקום שיועד לקבר יוסף:
"וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה; וַיִּהְיוּ לִבְנֵי-יוֹסֵף, לְנַחֲלָה" (יהושע כ"ד 32 ).

על שלושה מקומות אלה אמרו חז"ל, שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר להם: "גזולים הם בידיכם" (בראשית רבה ע"ט י"ט). הקנייה מעידה, אם כן, על החשיבות היתרה והקדושה הרבה שנודעה לשלושה מקומות אלה במסורת עם ישראל

מי קבור במערה?

במקרא נאמר במפורש ששרה ואברהם נקברו במערה: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו, אֶל-מְעָרַת, הַמַּכְפֵּלָה: אֶל-שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן-צֹחַר, הַחִתִּי, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי מַמְרֵא. הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר-קָנָה אַבְרָהָם, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת--שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם, וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כ"ה 8 – 10).

על מותו של יצחק נאמר: "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (בראשית ל"ה 29). הכתוב אינו מציין במפורש היכן נקבר, ואילו מותה של רבקה לא מצוין כלל. רק מאוחר יותר, בסופה של ברכת יעקב, מצווה יעקב על בניו לקבור אותו במערת המכפלה ומספר מי קבור בה: "וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי: אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן הַחִתִּי. בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-אַבְרָהָם, וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-יִצְחָק, וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ; וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי, אֶת-לֵאָה. מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת" (בראשית מ"ט 29 – 33).

ואמנם, יוסף ואחיו קוברים את אביהם במערת המכפלה: "וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא" (בראשית נ 13).

האגדה מספרת, שאברהם בחר במערת המכפלה לקבר משפחתו משום שידע שאדם וחוה קבורים בה והיא נמצאת סמוך לפתחו של גן עדן. ואילו המסורת המוסלמית מוסיפה גם את ישמעאל ועשיו למניין הקבורים במערה.

מקור השם "מכפלה" אינו ברור. ייתכן, שהוא נובע מן המסורת לקבור בה זוגות זוגות, או מצורתה של המערה, שהיו בה כוכי קבורה כפולים, או מערה על גבי מערה.

מערת המכפלה - המבנה והאגדה

סיפורה של מערת המכפלה אפוף מסתורין, סודות ואגדות לאינספור, ואין כמעט מידע מדויק ואמין אודותיה.

המקום שמקובל לזהותו כמערת המכפלה מצוי בחברון, במקום המכונה בפי המוסלמים "חראם אל חליל" - המקום המקודש של האהוב – הכינוי של אברהם בפי המוסלמים. על-פי המסורת המוסלמית, גם ישמעאל ועשיו קבורים במערת המכפלה.

 

כבר בתקופת בית שני, יוסף בן מתיתיהו מספר, שבימיו עמדו מצבות קברותיהם של האבות בחברון, והוא אף מציין שהיו עשויות שיש יפה – אך אין הוא מציין את מיקומן המדויק.

המבנה הניצב מעל מערת המכפלה כיום מעיד על כך שהמקום נחשב למקודש עוד בתקופת הבית השני. לפני כאלפיים שנה בנה המלך הורדוס הגדול מתחם גדול שהקיף את קברי האבות. קירות המתחם בנויים באבנים ענקיות מסותתות, ובסגנונו הוא מזכיר מאוד את קיר התמך (שהכותל המערבי הוא חלק ממנו) המקיף את הר הבית ואת בית במקדש בירושלים.

בתוך המתחם ההרודיאני נבנתה בתקופה הביזנטית כנסייה, ותחת השלטון המוסלמי נבנו במקום מסגדים. כיום נמצא במקום מבנה ובו מצבות המיוחסות לאבות. מתחת למסגד נמצאת מערכת מערות שהכניסה אליהן אסורה.

התלמוד מספר שרבי בנאה, אחד מראשוני האמוראים, ביקר במקום כדי לציין במדויק את מיקומם של הקברים על מנת להזהיר מפני טומאת המת שבקרבת הקבר. בביקורו זה הוא אף שוחח עם אברהם ואדם הראשון, שאמרו לו שמידת המערה העליונה זהה לזו התחתונה (בבלי, בבא בתרא, נ"ח א').

במאה הרביעית מספר הנוסע מבורדו (עולה רגל נוצרי שתיאר את מסעו לארץ-ישראל) על המצבות העומדות על קברי האבות.

בימי הביניים מתארים את המקום נוסעים ידועים כרמב"ן ור' בנימין מטודלה. בשנת 1171 ר' בנימין מטדולה מתאר שתי מערכות קברים: באחת מבקרים צליינים נוצרים; ובשנייה, מבקרים יהודים תמורת תשלום. במערה המיועדת ליהודים מצויים שישה קברים ועליהם שמות האבות והאמהות. תיאור זה מאפיין את התקופה הצלבנית, שבה התירו ליהודים להיכנס למערה.

בתקופת השלטון המוסלמי נאסרה על היהודים הכניסה למערה, ואגדות רבות מספרות כי מי שנכנס למערה לא יצא ממנה חי. אגדה ידועה על טבעת השולטן מספרת, שפחה גדול בא לבקר במערה וטבעתו נפלה פנימה. כל מי שהורד בחבל כדי להביא את הטבעת מת. הפחה ציווה שיבואו יהודים להוציאה. הם הפילו גורל וזה שנפל עליו הגורל צם, התענה, לבש תכריכים והורד למערה. כשהעלוהו חזרה הייתה הטבעת בידו, אך הוא סירב לספר מה ראה, פרט לעובדה ששלושה זקנים התגלו לו יושבים שם...

המחקר המדעי הראשון נערך במערה בשנת 1922, בתקופת המנדט, כשארכיאולוג צרפתי ידוע, האב ונסן, נכנס למערה וחקר אותה. הוא זיהה באתר את הבנייה מימי הורדוס (מאה ראשונה לפני הספירה), שרידי כנסייה ביזנטית גדולה ועליה מסגד, וכן כנסייה נוספת מן התקופה הצלבנית ומסגד הנמצא במקום עד היום. כמו כן הוא תיאר מערה, שמצא מתחת למבנים, ובה מצבות ופתחים שונים למערות נוספות.

לאחר מלחמת ששת הימים ( 8.6.1967) הגיע משה דיין למערת המכפלה ושלשל מבעד לפתח המערה ילדה בת 12 רזה וזריזה, שמדדה ואף תיארה את החלל שמתחת למסגד ובו המצבות.

ב-1986 נכנס ארכיאולוג ישראלי, דר' זאב יבין, למערה ושרטט את תכניתה. הוא הראה שהמערה במקורה דומה למערות קבורה אופייניות לאלף השני לפני הספירה,שפיר אנכי מוביל אליהן ובתחתיתן מצוי חדר קבורה. באזור הר חברון נמצא מספר רב של מערות קבורה דומות. ייתכן, שלמערות אלה התכוונו בני חת כשאמרו לאברהם: "במבחר קברינו קבור את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך" (בראשית כג 6).

ביבליוגרפיה:
כותר: מערת המכפלה
מחברת: דורון, גליה
שם פרסום מקורי: מקראנט
תאריך: 2005
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך