הנביא ירמיהו יושב, שעון על ידו האחת, ולעבר פניו יוצאות קרני אור מצדה השמאלי העליון של התמונה, כמייצגות את דבריו של האל. הניגוד הצבעוני בין הבהיר לכהה יוצר דרמה, אך דמותו היציבה והבוטחת של ירמיהו ממתנת דרמה זו.
ירמיהו מתואר כדמות חזקה, יציבה ומלאת נפח. הוא ממלא את רוב שטח התמונה, גופו רומז לצורת משולש כאשר ראשו הוא הקודקוד ובסיסו רחב. דמות זו שונה מאוד מדמותו של יונה הנביא, כפי שתוארה על ידי שטיינהרט עצמו. אל שני הנביאים פונה האל, אך בעוד יונה מבוהל, ירמיהו שלו ובטוח בעצמו.
ייתכן ועיצוב דמותו של ירמיהו מושפע מהנבואות בהם מחזק האל את ירמיהו, דוגמת "וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם, לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת--עַל-כָּל-הָאָרֶץ:" (ירמיהו א 18)