השנה: 701  לפני הספירה. סַנְחֵרִיב, מֶלֶךְ אַשׁוּר, נערך לְמַסָע צבאי גדול אל פְּלֶשֶׁת ואל יהודה. המטרה: לדכא את המרד הָרָחָב, שנרקם נגד הָאִימְפֶּרְיָה הָאַשׁוּרִית. בְּמַמְלֶכֶת יהודה ההכנות לַפְּלִישָׁה הָאַשׁוּרִית בעיצומן. חִזְקִייָהוּ, מלך יהודה, הִכְרִיז על גיוס כללי. בִיצוּרֵי הֶעָרִים חוּזקוּ, וּמַחְסְנֵי האוכל מולאו לקראת מָצוֹר ממוּשך. בִּירוּשָׁלַיִם, בירת ממלכת יהודה, חוּזקָה החומה, וּמְקוֹר המים של העיר הוּטָה אל תוך העיר בְּאֶמְצָעוּת נִקְבָּה חֲצוּבָה:" וַיַּרְא, יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי-בָא, סַנְחֵרִיב; וּפָנָיו, לַמִּלְחָמָה עַל-יְרוּשָׁלִָם. ... וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים. " (דברי הימים ב לה)
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת—וַיִּתְפְּשֵׂם" (מלכים ב יח 13). לָכִישׁ הייתה עיר גדולה וּמְבוּצֶרֶת, מרכז מִנְהָלִי וְשִׁלְטוֹנִי – שֵׁנִי בַּחֲשִׁיבוּתוֹ אחרי ירושלים. מִכֵּיוָון שהייתה סמוכה לִגְבוּל פְּלֶשֶׁת, הייתה יעד מֶרְכָּזִי לְחֵיל סַנְחֵרִיב בְּמִלְחַמְתוֹ בִּיהוּדָה. סַנְחֵרִיב וּצְבָאוֹ צָרוּ על העיר. חֵיל הַקַשָׁתִים וְחֵיל הַקַלָעִים הָאַשׁוּרִיִים ירו על היושבים בה. מְגִנֵי העיר הֵשִׁיבוּ בִּירִי מִכָּל הַבָּא לַיָד: מֵאֲבָנִים וְחִצִים ועד לפידים בוערים. באותו הזמן החלו כוחות אַשׁוּרִיִים רבים לבנות את הסוללה. כמויות גדולות של עָפָר ושל אבנים נשפכו בְּפִינַת הַחוֹמָה וְיָצְרוּ מִדְרוֹן מָתוּן. על המדרון הם העלו את אֵיל הַמָצוֹר. הָאַיִל, מכונת המלחמה שֶׁבְּקָצֶהָ לַהַב מַתֶכֶת, הִכָּה בחומת העיר שוב וָשׁוּב. כך נפרצו חומות לכיש הַבְּצוּרָה. הלוחמים האשוריים פרצו פנימה. גורלה של לכיש הוכרע!
סַנְחֵרִיב, מלך אשור, הִצִיב בְּלָכִישׁ את המפקדה שלו, וּמִשָׁם פשטו גדודיו על ערי יהודה והרסו את מערכת ההגנה של הָאָרֶץ. רבים מִתוֹשָׁבֵי יהודה הוגלו לְאַשׁוּר. "אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם, לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ, וּשְׁמָמָה, כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. " (ישעיהו א 7)
לאחר שֶׁכָּבַשׁ את כל ערי יהודה הַבְּצוּרוֹת, שלח סַנְחֵרִיב צָבָא לִירוּשָׁלַיִם וּבְרֹאשׁוֹ שר צְבָאוֹ – רַבְשָׁקֵה, בִּדְרִישָׁה לִכְנִיעָה של חִזְקִייָהוּ. ואולם סַנְחֵרִיב נאלץ להפסיק את המצור על ירושלים – מִבְּלִי לִכְבּוֹשׁ אותה. בַּהֲצַלַת ירושלים מִצִיפּוֹרְנֵי סַנְחֵרִיב ראו היהודים נֵס וְעֵדוּת לכך שהאל שומר על עירו וּמֵגֵן על מִקְדָשׁוֹ.