עמוד הבית > חוק וחברה במקרא > החוק בספר דברים

תקציר
לספר דברים השקפות המרחיקות את הגשמת האל, בעלות קו רציונלי ורגישות חברתית. המחבר סבור שמקור ההשקפות האלה הוא חוגי החכמים.

 
מקור ההשקפות היחודיות של ספר דברים | מחבר: משה ויינפלד
 

י"ל מאגנס

"…רגילים לייחס את השקפותיו המיוחדות של ספר דברים לנבואה, ולפי דעה זו ניתן היה אפוא לזקוף גם את התפיסות הליבראליות הנ"ל על חשבון הנבואה. אולם כפי שהראינו לעיל, אנו מוצאים אצל רבים מהנביאים הקלאסיים דעות הנוגדות את תפיסת האלהות שבספרנו. בחזיונותיו של ישעיהו ציון הוא מכונו של האל (ראה לעיל) ושם עומד כסאו הרם; וכך גם אצל עמוס ומיכה (ראה לעיל). לא הנבואה היא שחוללה אותה תפיסת אלהים מעודנת המצויה בס"ד, גם מטעמים אחרים אין לקבל את ה דעה שהנבואה השפיעה על ספר זה.(62)

נראה לי כי השקפה זו מקורה בחוגי החכמים,(63) שאף הם נהגו להסתייג מהפולחן ותפסו את הדת תפיסה יותר ראציונאלית ויותר אתית. העדפת המוסר על הפולחן ידועה לנו מספרות החכמה; כך במש' כא, ג: "עשה חסד ומשפט נבחר לה' מזבח" והשווה חכמת מריכרע[שם ספר קדום](64) "צדקתו של הצדיק רצויה יותר לאל מאשר השור של עושה העוול". תפיסת החכמים את האל אף היא ראציונאלית ואוניברסאלית ומנותקת בדרך כלל מהמקדש הלוקאלי[מקומי]. האל מהווה כאן כוח רוחני מוסרי עליון שאיננו יודע גבולות גיאוגרפיים או לאומיים. הוא בוחן כליות ולב,(65) משגיח על כל יצוריו ומכלכל את מעשיהם. אין זה מקרה שספרות החכמה בישראל ובמזרח הקדמון מכנה בדרך כלל את האלהות בשם כללי ולא בשם פרטי. נראה כי החכמים האוניברסאליסטים תפסו את האל תפיסה כוללת יותר ולא ייחסו לו אותו צמצום המתקבל בהכרח באסכולה של ריבוי אלהויות. בעוד שבמיתולוגיה ובספרות הסאקראלית [של דת וקדושה]של עמי המזרח הקדמון אנו שומעים פרטים מלאים על התנהגותו של האל והוייתו, הרי בספרות החכמה מופיע הוא כאל רחוק שאין יודעים מאומה על דרכי פעולותיו. ואכן התפיסה הראציונאלית המשוקעת בס"ד היא שהוליכה שולל את החוקרים מבית ולהאוזן שראו בס"ד תחילתו של המונותיאיזם הצרוף. לאמיתו של דבר קיים היה המונותיאיזם מזמן, אלא שבמקורות י"א וספר כוהנים הוא מופיע לפנינו בגוון עממי וכהני ואילו בספר דברים, שנערך בחוגי החכמים- הסופרים, הוא מקבל צורה יותר מופשטת ונשגבה; וכפי שהראינו לעיל, ניתן אף להבחין בו ניצנים ראשונים של הרחקת ההגשמה.

הערות
62. ראה קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך א, עמ' 24, המציין במיוחד את העדרו של הפרימאט המוסרי שהוא שורש השורשים של התנועה הנבואית בס"ד ובספרות התורה בכלל. כן מודגש על-ידו העדרם המוחלט של מוטיבים אסכאטולוגיים בספרות התורה. עיין גם: Bentzen, Die Josianische Reform, S. 42.
63. עיין במאמרי "זיקתו של ספר דברים לחכמה" בס' היובל ליחזקאל קויפמן, ירושלים תשי"א.
64. Pritchard, ANET 417
65. השווה הדימוי המצרי על שקילת הלב על-ידי האל. וראה לעניין זה: Gressmann, Israels Spruchweisheit, 1925, S. 43.

לעיון בקטע קודם מהמאמר: "תפיסת האלוהות בספר דברים "

ביבליוגרפיה:
כותר: מקור ההשקפות היחודיות של ספר דברים
מחבר: ויינפלד, משה
שם ספר: מיקראה בחקר המקרא : ליקוטי ''תרביץ'' א
מחבר: ויינפלד, משה
תאריך: 1979
הוצאה לאור : י"ל מאגנס
בעלי זכויות: י"ל מאגנס
הערות: 1. ליקט המאמרים: משה וינפלד.
2. משה וינפלד הוא גם מחברם של חלק מהמאמרים.
הערות לפריט זה: 1. מתוך המאמר ''המפנה בתפיסת האלהות והפולחן בספר דברים ''.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך