עמוד הבית > חוק וחברה במקרא

תקציר
סוגית נישואי תערובת העסיקה את החברה לאורך כל תקופת המקרא. הקטע שלפניכם סוקר את הגישות המגוונות במקורות המקראיים העוסקים בנושא.

 
"הנכרי אשר לא מעמך ישראל" (מלכים א' ח 41) | מחברת: יאירה אמית
 

ידיעות אחרונות

שאלות כמו מיהו ישראל או מי רשאי להימנות עם עם ישראל, מיהו נוכרי ומהי מערכת היחסים בין נוכרי לישראל הן שאלות בעלות אופי פולמוסי בספרות המקראית. הקריאה להתבדלות מהעמים היושבים בארץ (שמות לד 16-15, דברים ז 6-1), ומהעמים השכנים הסובבים אותה (דברים כג 9-4) ואיסור הנישואים עימם הם הבעת עמדה ברורה וגלויה בנושא. אומנם סביר להניח שנישואים מעין אלה וקשרים עם נוכרים היו חלק מחיי היום-יום בתקופת ההתנחלות ועד שיסודות המתנחלים והאוכלוסייה המקומית נטמעו כליל זה בזה. ההכרה של הספרות ההיסטוריוגרפית באי-ההורשה, משמע בהישארותה של אוכלוסייה מקומית שלא הושמדה (יהושע ו 25, ט, יג 1-6, כג, שופטים א, מלכים א' ט 21-20), היא הודאה בקיומה של סימביוזה, חיים בשיתוף, כלומר התערבבות והיטמעות של האוכלוסייה המקומית, "הוותיקה", באוכלוסייה החדשה, והאוכלוסייה המשולבת עתידה לייצג את ישראל. מן הנאמר בשופטים ג 6-5 ניתן ללמוד שתופעה זו נתפשה כמאפיינת את תקופת ההתנחלות: "ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני, החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי. ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם, ויעבדו את אלהיהם". גם הטענה שתיאור זה מייצג השקפה משנה-תורתית אינה מונעת קיומה של תפישה שלפיה המונח "ישראל" כולל גם את האוכלוסייה המקומית המוטמעת. נתונים נוספים רומזים לתקופות שלא הקפידו בעניין זה. כך, למשל, מן המסופר על נישואי שמשון לאישה מתמנה (שופטים יד 4-1) אפשר ללמוד שמה' נקבע הדבר "כי מה' היא" (שם, 4), נישואי דוד למעכה בת תלמי מלך גשור (שמואל ב' ג 3), אינם נחשבים עשיית הרע בעיני ה', וכן גם הופעות של גורמים ממוצא זר בתוך ישראל, כמו: צֶלֶק העמני (שמואל ב' כג 37), אוריה החתי (שם, 39), ועוד.

נראה אפוא כי חוקי התורה האוסרים על קשרי חיתון עם העמים היושבים בארץ ועם העמים שמסביבה הקרובה, והביקורת על נישואים לנוכריות בספר מלכים אצל שלמה (מלכים א' יא 10-1, וראו גם ג 1) ואחאב (מלכים א' טז 33-31), משקפים תקופה מאוחרת יחסית ומקורם בצורכי המציאות המאוחרת שהיתה מודעת לחשש ההתבוללות. נושא ההתבדלות, שגובש בספרות המושפעת מספר דברים, הפך – על-פי המסופר – לעיקרון שניסו לאכוף אותו על החברה בימי עזרא ונחמיה ואז הוא קיבל ממדים של עימות גלוי, ככתוב בעזרא: "לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות, כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי והיבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי" (עזרא, ט 1). התנהגות העם על כוהניו משקפת אווירה שונה, הנוטה לספח גרים, ברוח שמות יב

48-49: "כי יגור אתך גר [...] המול לו כל זכר [...] תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם". בית ישראל, כפי שניתן ללמוד מן המסופר בעזרא, בנחמיה (ט 2, יג 3-1, 30-23) ובמלאכי (ב 16-10) לא נרתע מלקשור קשרים עם בנות אל נכר. יתירה מזו, בדברים המיוחסים לעזרא ניכרת מגמה של הכללה שיש עמה הקצנה. ההכללה מתבטאת בחלוקה לשתי קבוצות: "זרע הקדש" מול "עמי הארצות" (עזרא ט 2), שלא כמו בספר דברים, המבחין בין סוגים שונים של אוכלוסיות נוכריות, באופן שאין דומה דינם של מצרים לדינם של כנענים, עמונים ומואבים. דור שלישי למצרים ולאדומים רשאי לבוא בקהל ה' (ראו דברים כג 9-8).

לעומת זאת, בספר עזרא בולטת ההתעלמות מההנמקות שבתורה וההתבססות על הנמקה כוללת, שלפיה התערבות זרע הקודש בעמי הארצות אסורה משום טומאתם: "ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות, בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם" (עזרא ט 11). בעוד החוק בספר דברים תובע לא לדרוש שלומם וטובתם של עמונים ומואבים (דברים כג 7), הרי שבספר עזרא מושמעת התביעה לא לדרוש טובתם של כל עמי הארצות (עזרא ט 12). בספר נחמיה אף מודגש כי ההתבדלות היתה מ"כל ערב מישראל" (יג 3; השוו שם, ט 2), וניתן בו הביטוי לעוצמת העימות ולאלימות שנדרשה כדי לבצע את גירוש הנשים: "ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם, ואשביעם באלהים" (יג 25 וראו כל הקטע 30-23). יתירה מזו, התיאור החוזר של גירוש הנשים בימי נחמיה רומז לקשיים הקשורים בביצוע צו זה בימי עזרא (עזרא י 44-10) ולהפרתו בתקופה שלאחר מכן ועד הנהגתו של נחמיה (יג 1-9, 28-23). עד הנה ראינו כי בפולמוס הנשים הנוכריות מתגלות אפוא עמדות שונות בעוצמות שונות.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
פולמוס גלוי ופולמוס עקיף בספר בראשית

ביבליוגרפיה:
כותר: "הנכרי אשר לא מעמך ישראל" (מלכים א' ח 41)
שם ספר: גלוי ונסתר במקרא : פולמוסים גלויים, עקיפים ובעיקר סמויים
מחברת: אמית, יאירה
תאריך: 2003
הוצאה לאור : ידיעות אחרונות; ספרי חמד
הערות: 1. סדרה : יהדות כאן ועכשיו.
הערות לפריט זה: 1. מתוך הפרק השני של החלק הראשון של הספר.
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך