כדי להמחיש את הרוח החזקה, מתאר גוסטב דורה את ענפי העצים נוטים לכיוון אליו נושבת הרוח בחוזקה, את שולי הבדים המתנופפים לאותו כיוון, את הדמויות הנופלות או מנסות להגן על עצמן מפני הרוח. השמים הכהים והמאיימים מעידים על הסערה. השימוש באלכסונים באיור יוצר גם הוא תנועה, התורמת לאווירת הסופה: האלכסונים שנוצרים על ידי רצועות העיגולים בשמים, הדמות המוטלת על הרצפה באלכסון, היד המושטת הצידה מעט באלכסון. כל אחת מהדמויות מתוארת בתנועה אחרת ובכיוון אחר, כך שנוצרת תנועה הממחישה את ההיסטריה ואת ההתרחשות.