עמוד הבית > מבוא למקרא

תקציר
דף מידע העוסק בתרגומים היוניים למקרא. דף המידע מתאר את תרגום השבעים ואת תרגומו של עקילס, דן בנסיבות היוצרותם ובדרך התרגום האופינית לכל אחד מהם.

 
התרגומים היווניים | מחברים: נח עמינח; יוסף ניצן
 

ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה

תרגום השבעים

הוא תירגום המקרא ליוונית עתיקה הידוע בשמו "ספטואגינטה", לאמר: השבעים.
שם זה בא לו לתרגום ממסורת ידועה על שבעים זקנים, שבאו למצרים לפי בקשת המלך תלמי פילדלפוס (285-247) ותירגמו את התורה ליוונית.

ברם, תחילת התירגום ליוונית נתהווה בקרב הקהילה היהודית הגדולה של אלכסנדריה (במאה השלישית לפנה"ס), כדרך שנתהוו התרגומים הארמיים בא"י. בבתי הכנסת הרבים של אלכסנדריה תירגמו "מתורגמנים" ליוונית את הכתובים שהקורא קרא בתורה בשביל הציבור שלא הבין עברית. ואכן תרגום השבעים אינו תרגום לשפה הספרותית העשירה, אלא לשפה היוונית העממית, שהיתה מדוברת בא"י ובמצרים.

תרגום השבעים הוא תרגום מילולי, אבל יש בו השמטות והוספות ושינויים ביחס לנוסח העברי של התורה. כבר בתלמוד ציינו שלושה עשר פסוקים שבהם סטו המתרגמים מן הנוסח העברי. אבל בתרגום השבעים שנמצא בידינו היום, רק שלוש סטיות מתוך השלוש עשרה נמצאות בו, כי בתרגום השבעים חלו שינויים, ויש גם הבדלים בין כתבי יד שונים.

השינויים בתרגום מן הנוסח המסורתי המקובל עלינו, נעשו כדי שהתרגום יתאים למסורת הפרשנית של התורה שבעל-פה כגון: "ונקרב בעל הבית אל האלהים" (שמות כב, ז) מתורגם ב"שבעים": "ונקרב ונשבע"; "וספרתם לכם ממחרת השבת" (ויקרא כג, טו) מתורגם בשבעים: "ממחרת יום טוב ראשון".

תרגום עקילס

משהתחילה הנצרות להתפשט בין העמים, בחרה הכנסיה הנוצרית ב"ספטואגינטה" כנוסח הרשמי והמקודש של התנ"ך ועליו נבנו הפירושים המשיחיים של אבות הכנסיה. לכן הסתייגו חכמי ישראל מתרגום זה. אחרי חורבן הבית השני המריצו החכמים את תלמידיהם, במיוחד הגרים שבהם, לתרגם את התורה ליוונית בתרגום חדש המתאים למסורת היהודית, בשביל יהודים דוברי יוונית. תרגום חדש כזה נעשה ע"י עקילס הגר, שהיה תלמידם של ר' אליעזר ור' יהושע ותלמיד-חבר לרבי עקיבא. עקילס השתדל בתרגומו לשמור על דיוק מילולי, כדי שאף דוברי היוונית ישכילו להבין את דרכי המדרש בהלכה ובאגדה. משום כך נתרחק תרגומו, אשר ממנו שרדו קטעים בלבד, מן התחביר של השפה היוונית ומדרכי הביטוי והסגנון הספרותיים של היוונים.

אחרי עקילס נעשו תרגומים נוספים ליוונית וכן תרגום ללטינית (ה"וולגטה"), אך כל אלה נעשו ע"י נוצרים, בשביל הכנסיה הנוצרית.

קראו עוד בנושא:

תרגומים
התרגומים הארמיים
התרגומים הירושלמיים

ביבליוגרפיה:
כותר: התרגומים היווניים
שם ספר: בשבילי היצירה התורנית לדורותיה
מחברים: עמינח, נח ; ניצן, יוסף
עורך הספר: שמידט, שלמה
תאריך: 1982
הוצאה לאור : ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה
הערות לפריט זה:

1. מתוך הפרק השני בספר.

מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך