עמוד הבית > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > פרשנות המקרא > פרשנות מודרנית

תקציר
סקירה של הספרים והפרסומים היהודים מראשית המאה ה- 20 בנושא הקשר שבין התגליות הארכיאולוגיות ממסופוטמיה ובין המקרא.

 
המשך העניין בארכיאולוגיה ובראליה הקדומה | מחברים: יעקב שביט; מרדכי ערן
 

עם עובד

העניין בתגליות הארכיאולוגיות ובתמונת העבר הקדום החדש שיצרו, לא נפסק אחרי שהסתיים פולמוס בבל והתנ"ך. אדרבה, הוא גבר. נביא כמה דוגמות: בנובמבר 1906 פרסם המגיד החדש סדרה על המשלחת של האשורולוג האמריקני הרמן פ' הילפרכט (1925-1859 Hilprecht,) בניפור, ה"מאמתים את סיפורי האבות". ב-1914 פרסמה הוצאת "לעם" של מפלגת "הפועל הצעיר" ביפו חוברת בחתימת "אלעזר" (אליעזר וולקני) "לעם" של מפלגת "הפועל הצעיר" ביפו חוברת בחתימת "אלעזר" (אליעזר וולקני) בשם אשור ובבל העתיקות.96 במאי 1918 פרסם העיתון הארץ-ישראלי חדשות הארץ מאמר של חיים מיכל ריבלין בשם "לקדמוניות ארץ-ישראל (עפ"י החפירות וכתבי היתדות)", שבה ביקש להוכיח את מהימנות הסיפור המקראי על יציאת מצרים לפי התעודות מאל-עמרנה. שמואל רפאלי (ראפאלוביץ, 1886-1923), סוחר ונומסמטיקן חובב מירושלים, פרסם ב-1911 ספרון בשם הארץ לפני כבוש יהושע, וכתב בו בשבחי הארכיאולוגיה, שחשפה ממעבה האדמה "כחות נסתרים". רפאלי תיאר את האשורולוגיה כמדע ש"ראשיתו בסיעה קטנה" של חוקרים, שמנתה לא יותר מעשרים איש, ואשר גדלה לאחר כמאה שנים ללא יותר ממאה וחמישים איש: "אולם המחנה הקטן הזה הפליא לעשות במחקר ולפרסם את תגליותיו בכל השפות הנאורות". החקירה הזאת צריכה להיות יקרה לעם ישראל יותר מאשר לכל עם אחר, כי היא זורה אור על קדמוניותיו. לכן אין להתחשב בדברי דליטש, שרדר, וינקלר ואחרים, "אשר שמו להם למטרה לבטל את קדמוניותינו, ולפשוט מעל דברי ימינו את הדר הזקנה החופפת עליהם. נשים פנינו אל הסנגורים ינזן, הילפרכט, בארט ועוד, אשר ענו לדליטש היטב על דברים במחברתו 'ביבל ובבל' וביתר דרשותיו". רפאלי הביא סיכום של התעודות מאל-עמרנה וראה בהם ראיה מוצקה לקדמות העברים בארץ-ישראל.97

עוד ראו אור בעברית סיפורים היסטוריים שעלילתם מתרחשת במצרים העתיקה (נ' לוינסקי, חיי פרעה, מספר הזיכרונות של הכהן הגדול רע-מן-פתח', תרס"ה; ש' רוזנפלד, תולדות פרעה מלך מצרים, תרפ"ד, ועוד),98 תרגומי ספרים על תולדות המזרח הקרוב הקדום, וספרי היסטוריה מקוריים מעובדים.99

ב-1925, כעשרים שנה אחרי פולמוס בבל והתנ"ך, כתבו סולוביטשיק ורובשוב, כי הוא לא היה אלא אפיזודה, שהסיטה את הדיון בזיקות שהתקיימו בין המקרא ובבל מדרך המלך המדעית הרצינית שלו. בשוך גלי הפולמוס הזה המשיך המחקר להאיר את המזרח הקדום וממנו "יצאו קרני אורה להאיר אף את חשכת החקירה בתולדות ישראל בימי המקרא, שהיה אז גוף תוסס ויוצר, יונק ומיניק בקרב משפחות עמי הקדם".100

התעודות והמונומנטים מן העבר הקדום, שנעורו לתחייה כמו "ישני אדמת עפר", שיחזרו את "הקשרים הגדולים" (die grossen Zusammenhänger), שבתוכם חי והתפתח עם ישראל. חשיבותם של הארכיאולוגיה ושל המחקר של תרבויות המזרח הקדום, כתב דרייוור, בכך שהם חילצו את העברים ממצב הבדידות שעד אז נדמה היה שחיו בו, והצביעו על הקשרים העמוקים שלהם עם תרבויות סביבתם.101 מכאן, כתב יוסף קלוזנר ב-1947, חשיבותה של הארכיאולוגיה: "אם אתה רוצה להבין את עם-ישראל בימי בית-ראשון, צא והכר את החוג המדיני-התרבותי הגדול של קידמת-אסיה, שיהודה וישראל היו רק עיגול קטן – אף אם חשוב ויחיד-במינו – בתוכו".102

החזרה אל התנ"ך בעזרת הממצאים הארכיאולוגיים, ובלוויית ספרי המסע והחיבורים על הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, אפשרו לשחזר את הריאליה של עולם המקרא. בספרו שכיות המקרא: אוצר תמונות לכתבי הקודש ולקדמוניותיהם, שראה אור בברלין ב-1925 וכלל כ-700 תצלומים ואיורים של ממצאים ארכיאולוגיים מן המזרח הקדום, כתב סולוביטשיק, כי התמונות מעניקות תבנית חיה ומוחשית לעולם המקרא:

על-ידי הכנסת רוח חיים לתוך הכתובים המופשטים עתידה יצירתנו המופתית להנתן בלב הלומד כחטיבה חיה בתוך הרגשותיו והרהוריו החיים. כשם שצורת התרבות היוונית והרומית אינן זזות מלב המחונך על תורתן ומלוות אותו תדיר בממשיותן, כך עלולות [עשויות] צורות התרבות הקלסית שלנו ללוותנו לא רק בהפשטתן הספרותית, המקראית, אלא גם במוחשיותם ובחיותן, בקומתן ובצביונן.103

מ"י ברדיצ'בסקי מצא בגילוי הספרות המסופוטמית חיוב רק משום שלימדו, כי ספרי התנ"ך אינם "מעגל סגור בפני עצמו, וכדי להעריכם נכונה יש לשים לב לתעודות העמים השכנים", ואף טען שגילוי המיתוסים הבבליים מסייע להבין את האופן שבו השתמרו גם בספרות התלמודית.104 י"נ שמחוני (1884-1926)105 כתב במבוא לתרגום העברי של עלילות גלגמש (1924), כי הספרות המסופוטמית היא חלק מהספרות העברית, אך הרנסנס של היצירה הזאת לא יוכל לצאת לפועל באירופה, אלא רק על-ידי "יהדות קבועה בארץ-ישראל", שתחייתה התרבותית תפנה גם "אל יצירת-שם העתיקה", בדומה למקומו של הרנסנס של התרבות היוונית הקלאסית בתרבויות אירופה.106

ההיחלצות מהתמונה הזאת של בדידות וניתוק – של "עם לבדד ישכון" – וגילוי הזיקה התרבותית בין עולם המקרא לתרבויות סביבתו היו אמורים להעניק לגיטימציה לזיקה התרבותית של היהודים עם תרבויות הסביבה בעולם המודרני – אך בד בבד הם גם פתחו פולמיקה מסועפת בכל הנוגע לגבולות הזיקה הזאת ולתכניה. העניין הגדל והולך בתולדות תרבותו של עם ישראל – ולא רק בתולדות הדת – הפך את שאלת הזיקה התרבותית בין ישראל לעמים ולשאלה מרכזית על סדר היום המחקרי והפולמוסי במאה העשרים.107

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
קיצור תולדות האשורולוגיה
מה זועקות האבנים? - בין ביקורת המקרא לארכיאולוגיה
"נכוחות מאשור?" תגובות יהודיות ראשונות על הארכיאולוגיה של מסופוטמיה
רודולף קיטל כבעל ברית
עדות עץ ואבן או עדים מהימנים?
המשך העניין בארכיאולוגיה ובראליה הקדומה

הערות:

96. כן ראתה אור חוברת על הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל על פי מקליסטר בשם התרבות בארץ-ישראל.
97. ספרו של שמואל רפאלי (ראפאלוביץ), הארץ לפני כבוש יהושע, נדפס קודם לכן בשלושה פרקים בירושלים / מאסף ספרותי לחקירת ארה"ק של א"מ לונץ, כרך שמיני וכרך תשיעי, תרס"ט-תרע"א (1910-1911). הוא כתב, כאמור, כי התגליות ההולכות ומתגלות מבטיחות חדושים נפלאים "אשר יאירו לנו אור על כל דברי מסורתנו העתיקה והקדומה שבה נתפאר." רפאבלוביץ תירגם במאמר – Records of the Past: being English translations of the Assyrian and Egyptian monuments, published under the sanction of the Society of Binlical Archaeology, London, 1874-1881, 1889-1893 – כמה תעודות מצריות ומסופוטמיות. רפאלוביץ פרסם בחדשות מהארץ (גיליון ז', 19 יולי 1918) מאמר בשם "יעקב ויוסף בתגליות מצרים", ובו סיפר כי בכתובת מצרית מימי ססטוריס השלישי נמצא השם יעקב אל (אל = נשיא), וכדומה. בעניין אחר ראו מאמרו "החפירות בירושלים", העולם, שנה ח, גיליון 1914, 18-20. רפאלוביץ כתב גם: מטבעות היהודים, ירושלים, 1913.
98. סקירה של ספרי הדרכה וקריאה למורים ולתלמידים ראו: ח"א זוטא, דרכי הלימוד של התנ"ך, ירושלים, תרצ"ה, עמ' שז-שכ.
99. הכרך הראשון של ספרי של המזרחן הצרפתי גסטון מספרו (Gaston Maspero, ancienne Histoire des peuples de l'orient classique (1846-1916 , תורגם לעברית על-ידי אברהם ליודביפול וראה אור בוורשה בתרנ"ז (1897) בשם תולדות ימי עמי המזרח הקדמוני. ספרו של הרמן שניידר המצרים הקדמונים ראה אור בווילנה בתרע"ג (Herman Schneider, Kulture und Denken der alten Agypter). בספר הלימוד של ח"א קפלן. עמי התנ"ך: ציורים היסטוריים מחיי עמי המזרח הקדמונים (הוצאת לימוד, ורשה, 1926) נכתב: "עשרת הדברות היו ידועים למצרים עוד לפני נתינתם לישראל, וראשי פרקים מהם נרשמו בתוך 'ארבעים ושתים דברות' אשר ב'ספר המתים המצרי'" (עמ' 34-35). קפלן גם הביא סקירה קצרה של הישגי האשורולוגיה (שם, עמ' 42-57). נזכיר גם את מאמריו של נחום סלושץ "עבר וכנען" בהשלח לז-לט (תר"ץ-תרפ"א) ואת העיבוד של י' הררי לספרו של פלינדרס פטארי (Flinders Petrie) ישראל במצרים, שנדפס במולדת.
100. סולוביטשיק ורובשוב, תולדות בקרת המקרא, עמ' 113.
101. Driver, in Hogarth, Authority and Archaeology, pp. 6-7
102. יוסף קלוזנר, "חכמת-ישראל" בין שתי מלחמות-עולם", בעיות של ספרות ומדע, תל-אביב, 1956, עמ' 164.
103. מ' סולוביטשיק (מנחם סוליאלי), שכיות המקרא: אוצר תמונות לכתבי הקודש ולקדמוניותיהם, הוצאת דביר-מקרא, ברלין, תרפ"ח, עמ' רו.
104. מ"י ברדיצ'בסקי, סיני וגריזים (Sinai und Garizim, ברלין, 1926); בתרגום עברי, חולון, 1962, עמ' ח-ט.
105. יעקב נפתלי (הרץ) שמחוני למד בלייפציג וחי ועבד בברלין ובלודג'. בין היתר תירגם את מלחמת היהודים (תרפ"ג) ואת נגד אפיון (תרפ"ח) של יוסף בן-מתתיהו.
106. שמחוני, מבוא לעלילות גלגמש, עמ' XI.
107. יש ספרות רבה הדנה בהיבט העקרוני של שיטת ההקבלה בהקשר של התרבות הבבלית והמקרא. ראו, לדוגמה: Richard E. Averbeck, "Sumer, the Bible, and Comparative Method: Historiography and Temple Building", in: Chavallas and Lawson Younger, Jr.,(eds.), Mesopotamia and the Bible, pp. 88-125; J. Barr, Comparative Philology and the Text of the Old Tetament, Einonalake, IL, 1987 (2nd edn.); I. J. Gelb, "Comparative Methods in the Study of Society and Economy of the Ancient Near East," in: Rocznik Orientalistyczny 41, 1980, pp, 29-36; M. Malul, "The Comparative Method in Ancient Near Eastern and Legal Studies", in: Alter Orient und Altes Testament 227, Kevelare, 1990; Shemaryahu Talmon, "The Comoarative Method", in: J. A. Emerton (ed.), Congress Volume, Gottingen, 1977 (Vetus Testamentum, Leiden, 1978, pp. 320-356); K. H. Veeuhof, "Seeing the Face of God: The Use of Akkadian Parallels", Akkadica 94:5, 1195, pp. 33-37

ביבליוגרפיה:
כותר: המשך העניין בארכיאולוגיה ובראליה הקדומה
שם ספר: מלחמת הלוחות : ההגנה על המקרא במאה התשע-עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך
מחברים: שביט, יעקב ; ערן, מרדכי
תאריך: תשס"ד-2003
הוצאה לאור : עם עובד
בעלי זכויות: עם עובד
הערות: 1. עורך הספריה: אלי שאלתיאל.
2. הספר רואה אור בסיוע: מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ומכון ליאו בק, ירושלים.
הערות לפריט זה:

1. המאמר לקוח מתוך הפרק השלישי: "אמת מארץ תצמח" או "צפצופי מתים": התגובה היהודית על הארכיאולוגיה של המזרח הקרוב הקדום.

מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע |
פורום | קהילת מורים | אחיתופל | מקראנט ילדים | מקראוידאו | חדש בתנ"ך
חברי מקראנט | צור קשר | עזרה | תמיכה טכנית


סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך